מחושך לאור משנים כיוון

שבת נהדרת

את יושבת מולי אני על הברכיים מולך. עיניי מכוסות. את רואה אותי מגורה מולך. כבר שבוע את מחזיקה אותי ככה. אוסרת עלי לגמור. אוסרת עלי לנגוע בחזה שלך. אוסרת עלי לראות את המקומות הקדושים שלך. 

אני מנשק את רגליך. את חשופה מולי אבל אני לא יכול לראות כלום. אני רוצה לגעת ולא יכול. רוצה את העונג הזה ואת אוסרת. את כל כך קרובה אלי אבל מחזיקה אותי רחוק.

מחזיקה אותי במרחק מניעה....

את יודעת מה אני מרגיש אלייך. אני אומר לך את זה כל הזמן ואני אמשיך להגיד.

את יודעת שאני חושב עלייך, את יודעת שאת בתוכי כל הזמן.

מזמן זה כבר לא מעל או מתחת, זה בפנים, עמוק עמוק בתוכי, מתחת לעור, בנשמה, בתוך הלב.

את מצליחה במילה אחת להרעיד אותי. המגע שלך ממכר אותי.

רק את

בכל פעם שהיא נפגשת איתו. אני חושב על הרגע הזה שהם ביחד בחדר והיא מתפשטת מולו עומדת מולו חשופה, מוכנה. שדייה מזדקרים מולו, הכוס שלה חלק. הוא מעביר עליה מבט מלמעלה עד למטה. 

מה עובר לו בראש באותו הרגע, רגע לפני שהוא נוגע בה, מצמיד אותה אליו. על מה הוא חושב? האם הוא חושב רק מה שהוא הולך לעשות איתה? האם חושב על זה שהיא עכשיו איתו ולא איתי? האם הוא מרגיש תחושת עליונות? סוג של ניצחון?

מה עובר לו בראש ברגע הזה שלפני שהיא שלו לפחות לזמן מסויים.

היא לבשה חזייה. לא משהו שאמור להיות סקסי ומפתה, להיפך, חזיית ספורט. אבל משום מה היא היא סקסית. מחזיקה את השדיים שלה בצורה מושלמת, מעמידה אותם גדולים ונפוחים. 

אני מביט בהם והמחשבה שעוברת לי בראש זה מה הוא היה חושב אם הוא היה רואה את זה עכשיו, מה הוא היה עושה? ובעצם כמה זמן הוא היה משאיר אותה עליהם אם בכלל?

"תתפשט ותעמוד מולי"

אני עומד מולך, העיניים שלך בוחנות אותי מכף רגל ועד ראש. מתרכזת בזין שלי הנעול בכלובון שלו. את מחייכת למראה שלו נעול. 

את לוקחת את המפתח ומשחררת אותי. חופנת את הזין שלי שכבר הרבה זמן היה כלוא ומיד מגיב למגע שלך. את לוקחת את המסכה ומלבישה על ראשי. מצמידה את הרצועות היטב. נועלת את רצועת הצוואר לקבע אותה עלי. את מסובבת אותי ומניחה אותי על ארבע על המיטה. שמה מעט נוזל סיכה ואצבע מרחיבה אותי. את דוחפת מחרוזת כדורים לתוכי.

"אתה מוכן עכשיו". 

"תשכב על המיטה עם הפנים למטה. תאונן, תזיין את הסדין". אני מתחיל לנוע בתנועות קדימה אחורה בחוסר נוחות. נראה כמו איזה נער שרק גילה את המיניות. 

את עוצרת אותי לרגע ומגלגלת את השמיכה. "תראה לי איך אתה מזיין את השמיכה, תחבק אותה, זה הכי קרוב שתגיע לזיון. ושלא תעיז לגמור. אתה יודע מה העונש על זה" 

אני מחבק את השמיכה. משפשף את הזין שלי עליה. את יכולה להרגיש את תחושת ההשפלה שלי. אני ממשיך עד שכמעט גומר ועוצר.

"תסתובב ותעשה ביד. אני רוצה לראות אותך מאונן. תעצור רק שכמעט תגמור. שאני אראה את הטיפות הראשונות. אני מגורה כל כך וזה מגיע מהר. אני עוצר. את לוקחת את הטיפות ומורחת עלי. "שוב פעם". אני שוב משפשף עד שכמעט ושוב עוצר. את מצווה עלי לחזור על זה מספר פעמים. מביאה אותי לתסכול.

אני שוכב על הגב, לאט לאט הזין מרפה וקטן. את לוקחת את הכלובון ונועלת אותו בחזרה.

"זהו, נגמרה ההפסקה, תמשיך לסבול. לא באמת חשבת שאני אתן לך לגמור או להכניס אותו לתוכי? הרי ברור לך שלא הזין שלך יכנס לענג אותי...."

אני ממשיך לעמוד באולם הגדול. מביט לכל הכיוונים. רואה את המכוניות שחולפות על הכביש ומחכה בקוצר רוח שתחזרי. 

פתאום אני רואה אבק על הדרך. אני לרגע שמח שאת חוזרת אך שהמכונית מתקרבת אני מבחין שזה לא האוטו שלך. אני מתחיל להילחץ, מקווה שהוא רק יחלוף על פני הבית אבל הוא נעצר מול הבית. שני גברים יוצאים מתוך האוטו ונכנסים לתוך הבית. הם נכנסים לאולם הגדול ומיד מבחינים בי. אני מתחיל לחשוש והלב שלי מאיץ. הם זורקים עקיצות לעברי. צוחקים על מצבי. החשש מפניהם התחלף להשפלה. 

הם מתקרבים אלי ואחד מהם משחרר את השרשרת מהעמוד ודוחף אותי אל הריצפה. הוא לוקח את השרשרת ומקבע אותה לטבעת ברזל על הריצפה. 

השני מביא ארגז שזרוק על הריצפה ומתיישב מולי. הזין שלו נשלף מהמכנס. "תעמיד לי אותו" הוא מצווה ודוחף את הזין לפה שלי. הזין שלו מונח בפה שלי ואני מתחיל למצוץ אותו. אני מבין שאין טעם להתנגד. 2-3 דקות עוברות ואני מרגיש את הזין שלו מתקשה בפה שלי. היד שלו אוחזת בראש שלי והוא מתחיל לזיין את הפה שלי. הזין שלו ממלא את הפה שלי והוא מזיין אותי וצוחק להנאתו. הוא ממשיך ככה עוד מספר דקות עד שהוא מוציא את הזין שלו ומיד משפריץ מספר מטחים היישר על הפנים שלי. 

הוא נשען אחורה על הארגז. הזין שלו מתכווץ חזרה לאיטו. הוא קם ומתיישב על ארגז נוסף לידי וחברו תופס את מקומו. מתיישב וגם הוא שולח את היד לפתוח את המכנס. אני מביט בו חסר אונים. כולי מלא מהשפיך של חברו. הוא פותח את המכנס ושולף את הכלי שלו. אבל הפעם לא מדובר בכלי רגיל. הוא שולף מידה XXXL. זה משהו ענקי. למרות שהוא עדיין במצב רך הוא כבר גדול. הוא מכניס אותו לפה שלי ומייד מתחיל לגדול. מהר מאוד הפה שלי לא מצליח להכיל את כל הגודל הזה. אני כמעט נחנק מספר פעמים מהגודל הזה. 

פתאום אני מרגיש משהו מאחורי. החבר השני מתחיל לשחק לי עם החור. הזין בפה שלי מונע ממני להביט לאחור אבל מרגיש משהו חודר אלי. מרחיב את החור שלי. אני לא יודע מה הוא דוחף לתוכי אבל הוא ממשיך להרחיב את החור שלי.

"הוא מוכן" אומר הבחור מאחור ובעל הכלי הענק מוציא אותו מהפה שלי. הוא עובר מאחורי ופתאום אני מבין שהדבר המפלצתי הזה הולך לפלח לי את החור. אני שומע את הקונדום שמולבש ואני מבין שזה מה שיהיה. הוא מתחיל לאט לאט לכוון את עצמו ואני מרגיש אותו לאט לאט חודר לתוכי. תוך מספר שניות הוא בתוכי. זה כואב. אני לא יכול לזוז מהגודל שבתוכי. אני נאנק בחוסר אונים אבל הוא מתעלם וממשיך בשלו. הכלי הענק שלו טוחן אותי ואני משתדל שלא לצעוק.

אחרי דקות ארוכות הוא שולף את הזין שלו מתוכי ואני מרגיש כאילו קדחו בי חור מאחור. הוא ניגש מלפני ומרוקן את עצמו במטחי עזים שלא היו מביישים צינור כיבוי. השפיך שלו מכסה אותי לגמרי ומתווסף לזה של חברו שהתחיל להתייבש. 

הם מתלבשים שניהם ו"מודים" על "שירותי". הם נכנסים לאוטו ומשאירים אותי על הריצפה. 

לאחר מספר דקות אני שומע רכב מתקרב. הפעם זאת את לאחר שחזרת עם השתייה. את נכנסת ורואה אותי על הריצפה עם פנים מלאות נוזל לבן. "אני רואה שעשית חיים שלא הייתי פה" . אני רוצה להגיד לך שאני לא יכולתי לעשות כלום אבל את מביטה בי ואומרת "לא קיבלת לזה רשות ובגלל זה תענש".

את משחררת את השרשרת מהריצפה ונותנת לי לשתות. "עכשיו אתה תענש" את מובילה אותי אחריך לפינה נסתרת במבנה. מזיזה לוח אבן ומתחתיו מתגלת דלת ברזל נסתרת. "היה פה פעם סליק שהיה מוסתר היטב, עכשיו זה יהיה העונש שלך" את דוחפת אותי פנימה אל הסליק מתחת לאדמה. גודלו שני מטר על שני מטר. "פה בטוח לא תוכל לעשות כלום" את סוגרת את דלת הברזל ואני שומע את המנעול ננעל ואת צעדייך המתרחקים שמשאירים אותי כלוא בתא החשוך.

את לוקחת אותי לבית נטוש. כמה מאות מטרים מהכביש. אפשר לראות מרחוק את המכוניות שחולפות, מתעלמות מהמבנה שנמצא בתוך העצים לא רחוק מהם. 

אנחנו יורדים מהאוטו. יום חם, רצפת בטון ישנה. נכנסים פנימה, החלונות כבר מזמן לא קיימים ורוח חמימה נושבת פנימה. "תתפשט". בגדי מתקלפים ונערמים על הכיסא באוטו.

את נכנסת יותר פנימה. מקרבת אותי לעמוד באולם הגדול. על העמוד יש טבעת ברזל מקובעת בתוכו כאילו מישהו חשב על האפשרות לשימוש כזה (ואולי זה לא שם במקרה?). שולפת אזיקי ברזל. ידי נאזקות לעמוד.  אני עומד חשוף וחסר אונים. 

"חם היום, אני נוסעת להביא משהו קר לשתות, אני לא רוצה שתתיבש פה". את מחייכת למראה המבט המשתאה שלי, מזהה אפילו קצת חשש.

את מניעה את האוטו ונוסעת. אני מרגיש חסר אונים. מרחוק אני רואה את המכוניות על הכביש, מה יקרה אם פתאום אחת מהן תרד לכיווני? אני לא יכול להתנגד, או להסביר למה אני ככה.

רק אבק האוטו שלך שמתרחק ורוח קיצית על עורי החשוף.

 "אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים".

אבל הרבה יותר מרגיז זה שאלוהים נותן אגוזים למי שיש לו שיניים ואפילו טוחן אותם אבל הוא מסתכל ואומר שלא בא לו ואפילו לא מוכן לטעום......

שבוע טוב לכולם

היום יכאב לך.

שאני אגרה את הזין הנעול שלך - יכאב לך.

שהשוט שלי יצליף בך - יכאב לך.

שהלשון שלך תענג אותי - יכאב לך.

שאני אצמיד לך מצבטים לפיטמות - יכאב לך.

שהתחת שלי יישב על הפנים ויקבור אותם בתוכו - יכאב לך.

שאני אשים לך כיסוי עיניים ולא תזכה לראות אותי - יכאב לך.

שתרצה לגעת בי ולא תוכל - יכאב לך.

ושתיקשר חסר אונים לידי, עיניך מכוסות ותשמע אותי מתענגת עם מישהו אחר, מענגת אותו, הזין שלו חודר אלי, משפד אותי בהנאה. את קולות המפגש של גופי בגופו, גניחות ההנאה שלי ואת שלו ברגע שהוא יגמור וישפריץ בתוכי - אז יכאב לך, יכאב לך מאוד.