הזדמנות

על ריקוד, עמוד, ונפילה שמותירה סימן

טיפסתי גבוה, 

העמוד קריר למגע,

העור נמתח,

השריר נדרך ,

הלב פועם בקצב המוזיקה. 

הסתובבתי סביב עצמי,

כמו צל נוזלי באור אדום,

הרגל נשלחה גבוה,

היד החליקה...

רגע אחד של חוסר שיווי משקל

נחיתה לא מתוכננת.

שתיקה.

נשימה עצורה. 

כאב חד. קצר,

ואז- שקט.

על הירך,

מתחת לעור שנשק לפלדה,

נולד לו פרח קטן-

בגוון כחול עמוק,

כתם של תנועה לא מושלמת.

של אמת גולמית. 

לא בכיתי.

לא קיללתי.

רק ליטפתי את המכה.

ולחשתי לה בשקט:

" הנה את.

גם את חלק מהמופע".