לפני כחצי שנה. יום שבת, 19 ביולי 2025 בשעה 14:27
חודשים פחות 3 ימים,
זה הזמן שאני כאן,
איתכם.
צועדת בשבילים שלא הכרתי,
במילים שלא העזתי לכתוב בקול.
מגלה את הלחן ,
למבטים שותקים
של נשימות שמתחברות
לכאב רך, נוגע,,שואל.
אותכם
כמו מראה שמחזירה אותי אליי.
כמו מגע שמתחיל במילה
ומסתיים בנשיקה
שלא ניתנת, אבל מרגישה אמיתית.
נשיקות
שחסרות בגוף
אבל ממלאות את הלב
כזיכרון, כתקווה,
כגבול שלא נחצה.
נשיקות שלא ניתנות-
והופכות להיות שיר בפני עצמן.
גבולות
שלמדתי להרגיש
לא רק לשים,
נמתחים בתוכי
כמו שיר שמתנגן על עורי.
אנשים
עם שמות, בלי שמות
חיבורים של אמת,,של משחק,
של כמיהה שלא תמיד רוצה להיגמר.
ובדס"מ
כמו שפה חדשה
שבה אני לא רק נשמעת-
אני נשמעת באמת.
ובתוך כל זה
אני מגלה את עצמי
דרך כל קשר
דרך כל שיחה
דרך כל חוט
שכורך אותי בחמלה.
תודה.