הזדמנות

בבואי לחשוב שהזמן מדייק את משאלת הלב,

אני מגלה שהוא נמתח לאט,

כמו סוד שלא ממהר להיחשף.

הרצון להרגיש, לחוות, לטעום, לכאוב, להתמסר—

רק הולך ומתעצם, מתרחב בי.

והידיעה שיש רגע שבו הלב ייפתח,

ירגיש עד קצהו, יכאוב, יפעם—

היא מעבר לכל דמיון.

הזמן חולף, נושר, ממשיך בדרכו,

אך ההרגשה… עדיין כאן.

עומדת במקומה,

מחכה שיעטפו אותה.