הזדמנות

יום כיפור הוא זמן של שקט. של עצירה.

כולנו נושאים בתוכנו כאבים ופצעים – חלקם גלויים, חלקם נסתרים.

ולפעמים, דווקא כשהעולם עוצר, הם עולים אל פני השטח: זיכרונות, רגשות, תחושות.

דווקא אז חשוב לזכור:

אין תיקון בלי חמלה.

ואין סליחה בלי קבלה עצמית.

כאב אינו אשמה.

הוא חלק מהמסע האנושי, אבל הוא לא מגדיר אותנו.

ביום כיפור, כשהלב פתוח יותר לשקט,

אפשר להניח יד על הלב ולומר:

עשיתי את הכי טוב שיכולתי.

אני עדיין עושה.

ואני ראוי/ה לאהבה, לחמלה, לחיים מלאים.