הזדמנות

בא לי להיות בין זרועותיך,

קרובה ללב,

להניח את הראש

ולתת לעצמי לבכות.

שישתחררו המילים,

שיזרמו המחשבות,

ושיבואו הדמעות —

אחת אחת,

כמו גשם ראשון על אדמה צמאה.

לא לעצור.

רק להיות.

רק לבכות.

בכי טהור,

שמחזיר אותי לעצמי.

ואחרי הבכי —

תעטוף אותי.

בשקט.

בלי מלים.

רק תחזיק.

בא לי.