הדף פתוח והעט כותבת.

הכל מתערבב,

הסיגריות האלכוהול הדיכאונות.

התהיות, עם הגורלות,

של שתינו.

אני כבר לא מבדיל בין החיים עצמם.

לבין החלומות שרקמתי לנו.

כי מאז שהלכת,

הכל מתערבב, מסתחרר לי.

ושום משכחי כאבים.

לא יכולים לעזור לכאב,

לעזור לי, לחזור למציאות.

ושום אהבה זולה.

לא יכולה למלא לי,

את החלל שהשארת.