לפני 6 חודשים. 14 במאי 2024 בשעה 16:41
הנה זה בא
בפעם האחרונה
אני נשבע
האחת והיחידה
אהבה תמימה
בפעם המאה
היא גבוהה
יפהפיה
עיניה אור
לציון צופיה
בנויה לתלפיות
חומת העיר העתיקה
מושלמת ושלמה
יודעת מה רוצה
יצור מאגדה
חדה כתער
לשונה שלוחה
חותכת בדומיה
אין רגע דל
יעלת החן
עורמת שועל
חוכמת דורות
מראה הנעורים עצמם
בשלות חיים
תמשיך לכתוב, כסיל
מילים בזול
מעשים לחוד
שמת הכל על סיבוב גלגל
הפסדת, ביש מזל
הנה הלכה
לא אותך ביקשה
נשארה רק התשוקה
מקום חסר
צל חולף
עד הבאה
הגברת המאה ואחת
דומה, שונה
עזה כמוות האשלייה
כמוה כאהבה
תרמית עצמית, צפויה
אצבע משולשת בפני הבבואה.
שמורות, לא שמורות, למי אכפת