שירים שחורים

סיימתי את חיי על מיטת יחיד

נזר הבריאה בכוך מפחיד

חנוק מדי לאש תמיד

צר מלהכיל תקווה, רק זיק

התחלתי את חיי בצעקה, ליד אמי

החשו אותי מייד

אבי היה רחוק, זעוף

לא היה מקום לרגש או לקול

ילדיי יצאו לתוך האור

הרחקנו אותם מהישן והשחור

בלי חשרת סופה כהתחלה

לכן סימתי לבדי בחשיכה

הזכויות שמורות, רוצים אותן?