עד שהחיים נכנסו למסלולם
את מפריעה לי מרחוק, מעבר ים
שמועה פתאום ביום בהיר
את עדיין חיה, עתידך מזהיר
יפית ורזית, כאילו להכעיס
נעלמה הכרס, הדיכאון
אין יותר חורף של חיסרון
תמה החרדה, העיוורון
חטוטרת הדימוי העצמי
מול המראה, עם יד מאחור
מושכת אותך לאסון
אין אותי ויש תחליף
מודה שנראה נכון
עם ילד, גבוה, שחום עור
כמו שרצית, מוכשר
עם תוים וארמון
עכשיו תורי להגיד
רק ברכה קטנה לזוג הרחוק
החורף מגיע, איתו השינוי הגדול
זוגות הופכים יחידים
רגשות למלים, אפר וחול
ילדים למספרים בלי תמונות
בקושי שמות, תחליף זכרון
חודשיים שלושה, גשמים, נפילה
לא תצאי מהמיטה
מה הטעם בעבודה
אפילו לא ארוחה
באתי לברך, נמצאתי מקלל
רק מחזיר לך מידה
כנגד משקל קורס
זוכר גם זוכר
אמרו לי מילה והכל חוזר
חכי יפתי, הכל יתאזן
אם לא ממני, מהתחליף הבוער
רצית לכבות את הכל
רצית בית, גינה
הבאתי כפפות וחצי מריצה
היית אז כבדה, אובדן הגזרה
היום חטובה, הרעל רק במידה
תהנו, השעון התהפך
והחול בגינה כבר זולג
מבעד ליד, דרך האגרוף המלבין
האצבעות השחומות מאבדות גוון
המיתר מאבד את הצליל
הכל את מקהה, רגש, תמונה
היו כמוך אחרייך, לא נפלתי
הלקח נלמד, הצעד נחסך
היית לי מעצור לפני מעידה
מצאתי יורשת, בצלמך, בדמותה
יותר רכה, מאפשרת, לא דומה לך טיפה
חלום כל שבוע, צלקת טרייה
אישה מספר שתיים, טבעת ראשונה
על סף נקמה, חסרה עוד מילה
ממרחק, מרחוק, עמק מעיינות
המים חמים, אולי גם את מפשירה
לא הפעם גלית, לא הפעם איתו
מארה על ראשך, ביתך ייחרב
ילדייך לצל, לחום הבוער
לשיכון צעירים, בקיבוץ על גבול אשדים
גורלך גורלם, לא יפתחו עתידם
פתרת חלומי, האחרון עדיין איתי
סגרת את הרגש, פתחת לי איבה
אין כמו שמחה לאידה
שמה ארור, שומע ממרחק מדינה
אין מחילה, לא לך תקווה
אין זוגיות, רק אצלי , לא שלה
הזכויות שלי,רק שמועה באוזני, רק תמונה בראשי