למה שלא תזמיני אותי להכנס
לאוטו, לנסיעה קצרה
לתוך נשמה
ספרי לי על הילדים, על בעלך
על מה שבאמת כואב
יש לי תרופה לכל צרה
מאלחשת, מרגיעה
אחיזת עיניים, אשלייה
נפתח את המגירה
בחדר הארונות, הסודית, השחורה
מאחורי הלבנים, הצעצועים
הנשקים
מה שהטמנת ליום פקודה
נספור את השטרות
לפי הרכב יש שם עשרות, מאות
ידעתי שיש לך הרבה לתרום ולספר
אכנס עמוק, יותר, יותר
אז מי בוגד
חשבון נפרד וכספת
סודות מאחורי בגדי הרשת
יקל עלייך לספר
ירטיב את שנינו לדבר
המקצוענים אומרים לחלוק
את הסבל לשתף
את העושר לקלף
צרת רבים המקום לוקח
את השאר אני ואז בורח
נראה אותך בעור חשוף
תחת אור המנורה
לא לשיזוף, את בטח רגילה
אחת שמסנוורת עד כווייה
מעלה את המוגלה
ננקז הכל ואז הסוף
מערכת יחסים קצרה
אז הבכור בונה על הדירה?
הצעירה שכבה עם השכנה?
הבעל אינו הבעלים
לא שלך וגם לא אבא לילדים
אותי מעניינים התכשיטים
של הסבתא, הגדולים
מזכרות מהשואה
יהפכו לנזילות תוך שעה קצרה
אחרי העסקים נעבור לעינוגים
הגוף והנזילה, קינוח למסיבה
תמיד מערבב עבודה והנאה
במיוחד אחת כמוך, טרף קל, יפהפיה
אבל למה השוט והכפיתה?
ולמה מיועד העוקץ בסוף האלייה?
הפעם נפילה, לא צפיתי את הרמייה
מי חופר הבור ומי בתחתיתו
מי כותב השיר ובסופו מי מטביע חותמו
השטויות שמורות