אז מה היה לנו?
יומיים נתק
לאחריו מלחמת גוג ומגוג
כל אחד מושך לכיוון צדקת דבריו השקפותיו ועקרונותיו
עמידה על הקצה בין להיות או לחדול
ותחושה שלא מרפה - שהמילה האחרונה עדיין לא נאמרה בינינו
בבוקר נזרק רעיון להפגש
ותוך שעתיים וחצי - היינו יחד
כשנפגשנו, הכל נשאר מאחור
הקשיים ההגדרות העקשנויות
היינו נטו - הוא אני והרגשות
כלום כבר לא היה חשוב
המשקעים התפוגגו עם החיבוק הראשון
עם הקפה המשותף בשולחן מעץ עם המפות בצבע אדום
יש משהו בהתנהלות שלו שגורם לך להרגיש
שהסקס בכלל לא חשוב
שזה רק "הנילווה" ולא העיקר
וההתייחסות הזאת גורמת לי באופן אישי לנינוחות ופתיחות שהיו זרים לי עד לא מזמן..
אט אט משילה קליפות ולא בקלות אבל עם המון התמדה
הוא מלמד אותי דבר שאמור להיות הכי טבעי בעולם ואצלי הוא בעייתי - להסתכל לו לתוך העיניים
עדיין זה לא בא לי בקלות
אבל מרגישה התקדמות
אחרי האינטימיות שעליה משאירה לו לספר...
שוב התיישבנו אל השולחן המתוק הזה
עם כוסות הלימונדה הצוננת
כשהכסאות סמוכים הידיים נוגעות
והמבטים מצטלבים
ודיברנו ודיברנו
והיתה אינטימיות כזאת שלא נופלת מאינטימיות גופנית
הקשבתי מוקסמת
והשדר ממנו היה של מוקסם לא פחות
שם המילים שנאמרו היו פחות קשות
ההתייחסות היתה ממקום רך ונעים
אולי עבור כל אחד אחר זו סתם סיטואציה טבעית של סקס שכוללת אינטימיות גם מסוג אחר
עבורי זה כתינוק שלמד ללכת..
שעת הפרידה מגיעה
התארגנות ליציאה...
אני מזליפה בושם שלי
הוא מזליף בושם שלו
ומתוך אינסטינקט הגבר שלי מחליט להזליף מהבושם הגברי שלו לזרועי
מאז שנפרדנו איש איש לדרכו
אני לא מפסיקה להסניף את הניחוח שלו!
ועוד הריח שלך עליי מאתמול...... (כבר אחרי חצות אפשר לומר שזה היה אתמול)
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=30379
לפני 17 שנים. 22 ביולי 2007 בשעה 21:47