הלאה....

משתדלת לשנות הרגלים בעייתים
לווסת את הצורך הזה להעיר

מנסה במאמץ אמיתי לרפרף מעל סימני שאלה
לטאטא אותם
לתת את המרחב שקשה לי לתת בדרך כלל

מנסה ללמוד לקבל שכמו שלעיתים יש הרבה - לעיתים יהיה גם מעט

מנסה להעסיק עצמי
פחות לקנא
פחות לצפות

כרגע זה עובד..
לא בלי קושי עצום ורב!!!!!

אך האם זה יעבוד לאורך זמן?
האם לא יהיו רגעים שהאני האמיתית והישנה לא תדחק את האני שאני מנסה בכל כוחי להיות?

ובכלל...מדוע עליי לשנות "מאורחותיי" רק בגלל שמישהו עלול "להתעייף" מזה?
מדוע לא להיות פשוט אני עם היתרונות והחסרונות ומי שלא נאה לו - הבחירה בידיו?

....................................הצילו.........................................!!!!!!!!