לפני 16 שנים. 13 בספטמבר 2008 בשעה 6:31
זה יושב לי על הלב
הרבה יושב לי על הלב
ולא יכולה לתת לזה ביטוי אפילו לא בכתיבה
אולי כי מדובר במערבולת של מכלול דברים
בדידות זו הכותרת
מתחתיה מסודרים השאר בסדר כלשהו
גם כשיש סביבי אנשים קרובים או קרובים פחות
בתוכי אני לבד
מצחיק לקרוא את השורה הזו
כולנו בתוכנו לבד
ועדיין עטופים מוגנים מלאים
אז אני לבד בלי כל זה..
יש את הימים האלו של קלילות שאז הקושי נדחק הצידה
אך לא להרבה..
מעטים הם הסובבים אותי שמצליחים לגעת בנימים הכי רגישים ושבריריים
לדעת לאכול את זה
או לדעת כיצד להיות שם כפי שצריכה וזקוקה..
אם זה לא קורה - אני מתכנסת לי לקונכיה שלי
כבר לא מנסה אפילו..
וכעת אני סגורה והרמטית!