הלאה....

לפני שאנחנו נפרדים
אתה ספק שואל ספק מכריז וקובע
אם ברור לי שיהיה עליי לכתוב על המפגש הזה בבלוג
ואני רק גיחכתי לעצמי כמעט בטוחה שאמצא איך לצאת מזה או שאתה כבר תספיק לשכוח
כששוחחנו בלילה לא העלתי בדעתי לאן נכנסתי
אתה שוב מזכיר לי מה עלי לעשות
ואני עדיין לא קולטת שהדרישה הזו לחלוטין רצינית
ושאצא ממנה בקלות..

מהר מאוד אתה מפסיק את השיחה
תוך שאתה מודיע לי שעד שלא משלימה את הכתיבה
לא תהיה ביננו תקשורת
כעסתי
אבל ממש לא ייחסתי חשיבות
ממילא התלבטתי בגלל השיחה שקדמה למשימה הזו
במחשבתי הרגשתי גיבורה
לא "הזיז" לי ...
מצידי תלך
לא אכפת לי..

ובכל זאת משהו מושך אותי להמשיך ולמתוח את החבל

אני מנסה לשחק את הטיפשה
זו שלא מבינה כלום...ומשתעשעת בשאלות מטופשות
"אפשר בניק אחר"?
"אפשר למייל במקום לבלוג"?

אין קול ואין עונה

שוב הנחתי לזה
בטוחה שזה לא מטריד אותי
אבל הכעס מחלחל
ואני מנסה בסמסים

אך אתה בשלך
ישנתי באטרף
ממש אילצתי את עצמי לישוןןןןןןןן
לא להתעסק בזה!
לא לחשוב!
לא להתמודד!
ל-י-ש-ו-ן !

הבוקר הפציע
והסמס שלך בבוקר זה שמעיר - לא מגיע
והמסנג'ר מיותם
ושוב הכל מתחיל מהתחלה
ולי לא נותר אלא

לבצע.