בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלאה....

לפני 15 שנים. 27 במרץ 2009 בשעה 18:06

יום קודם נאסר עליי לאונן כדי להגיע "רעבה"
אישרתי בצייתנות וחשבתי לי ...חה על מה הוא מדבר? אני רעבה? אני? לזה??
אצלי הרעב העקרי הוא לאוכל אמיתי.

קבענו בערך שבוע מראש, ואני? הופתעתי מזה שכלל לא מתרגשת
ערב לפני המתח נתן אותותיו ההתחלתיים
כאב ראש טורדני תקף אותי
ניסיתי להתמודד בשיחות שקיימנו
ניסיתי לנוח
ועד שלא בכיתי לשחרר מתח, לא נרגעתי
יכולתי סוף סוף לישון בחצות זו השעה המקסימלית שתחם לשיחה הזו..
ושוב הקצתי בבוקר עם כאב ראש
הכאבים הגיעו בגלים מלווים בבחילות
ודקות ספורות לפני השעה היעודה הרגשתי על סף התמוטטות מוחלטת!

כשנכנסתי לרכב הוא ניסה להרגיע אותי
לקח לי מס' דקות להתעשת ולהרגע ואפילו לחוש נינוחות מסויימת..

כשהגענו נתבקשתי להתקדם לחדר
להוריד חזיה ותחתונים להחזיר עליי בגדים לחבוש כיסוי עיניים ולהמתין

(אלוהים כלכך קשה לי לכתוב! לא מסוגלת! לא מסוגלת! בא לי להתפוצץ מתסכול!!!!
אני מבינה למה אתה כלכך מתעקש שזה יקרה
הרגע הסברת לי
ובעצמי מבינה שזה נחוץ
בהתחלה זה היה משחק של "לא מסוגלת"
ורק כעת מבינה שזה קושי אמיתי אחרת איך אני לא זורמת בטבעיות כמו תמיד? איך? כשכתיבה היא התראפיה שלי)



אקח סיטואציה מסויימת ואנסה לתאר אולי אצליח.

אנחנו נשכבים במיטה ואתה מנסה להכניס אותי למוד מסויים
אומר לי שאנסה להרגיש בבית, באווירה הבייתית- ולאונן
צייתתי רק כדי שתבין שמנסה - בוודאות ידעתי שאין מצב
הסברתי לך שאין מצב, ענית שאני לא חייבת לגמור אבל שכן אעשה מה שדרשת
המשכתי לגעת בעצמי ופנימית היתה תחושה שאני בכלל לא בכיוון
נגעת לי בפטמות בעדינות, קפצתי בחשש , הרגעת אותי ואמרת שלא תכאיב לי ושאמשיך
משום מה האמנתי לך ונרגעתי מהעניין הזה
המשכתי כשהגמירה הגיעה ועד כתיבת שורות אלו לא מבינה או מעכלת איך עם התחושה הפנימית של לא מוחלט
הצלחתי להשתחרר ..


סובבת אותי על הבטן
עם הראש לצד הנגדי שלך
פישפשת לך שם בתיק ואני מנסה לזהות מה אתה עושה שם
הראש מתרומם שוב ושוב מסקרנות אבל לא מעיזה להסתובב לכיוונך
לא זוכרת אם התיישבת מעליי או מולי
הרגשתי שאתה מורח לי שמן בפי הטבעת ונלחצתי עוד יותר מנסה לשער מה צפוי לי
התאבנתי
הסברת בסבלנות מדהימה שאם אקשיב לך וארפה לא יכאב לי
ואט אט ניסיתי להשתחרר
נסגרת ומשתחררת לסירוגין עד שהצלחתי בזכות המגע והעיסוי שלך לחלוטין לשחרר
הפלא ופלא היה לי נעים! גרמת לי נעים
עוד כאב קטן והפלאג בתוכי..
שוב נדרשתי להסתובב ולא לראות מה אתה מביא
הסברת לי שאתה הולך להצליף בישבני
לקחת סוכריה,הנחת אותה בכף ידי
אמרת לי שאם לא אוכל לשאת עוד את ההצלפות שאזרוק את הסוכריה
משהו במעשה הזה פשוט כבש אותי
זה היה חכם שטותי מרגיע משעשע..זה היה פשוט - ע נ ק
לפני שהתחלת הפנית את תשומת ליבי שאשים לב ליד ולסוכריה כדי שלא תפספס
טעימה ראשונה מההצלפות וואלה זה נסבל לגמריייי
בשניה שאלת כמה עוד אני רוצה
וסימנתי לך עם היד שבתוכה סוכריה 2
הצלפת את ה-2
והודעת שממשיכים ל-10
לא מאמינה
אבל לא הייתי קשורה
ולא התנגדתי
לא צרחתי
וקיבלתי את ההצלפות כמו גדולה שעבורי זה הישג אדיר!!




הבז​(שולט) - אהבתי מאוד לקרוא את זה
לפני 15 שנים
dn46​(שולט) - באמת מזל טוב,
מאוד מעניין לקרוא בלוג שכזה לאחור
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י