הלאה....

מתוך הכאבים הפיסיים שמרגישה
חוסר היכולת להתיישב בכלל, כשעקבות הספנאקים ומקל הבמבוק שחתך בבשרי
מרגישה............
מלאה בך!

יש כאב פיזי
ויש כאב נפשי
וכעת הפיסי נסבל כי הנפשי נדחק לפינה.


אוהבת אותך אדון שלי,
אוהבת עד קצה גבול היכולת.

ואתה יודע (בטוחה שהרגשת)
ואני גיליתי על עצמי אמש (וזו לא אמירה ריקה)
מתוך הקושי,
"שאדון שלי" לא היה מושג מובן מאליו
בעבר? תמיד היה מובן
בכל קושי גדול שיהיה

אמש לא!

אבל החזרת אותי לטבעיות של לפני
טבעיות שאומרת לך, לעצמי, ובכלל..
שמרגישה לי,שעוטפת אותי..
שהינה חלק ממני

להיות\להשאר\להרגיש

שפחתך שלך.