אתה שוכב בתנוחה של חצי ישיבה חצי שכיבה מולי
עירום
מתמסר "לנעימים"
מרפרפת על גופך מלמעלה למטה בעזרת ציפורניי וכריות אצבעותיי
מציירת על זרועותייך ובטנך קווים דמיוניים ומענגים
מתמקדת בפיטמותייך שכל כוח הרגישות התשוקה והעונג טמון בהן
אני מרגישה אותך מתמכר למגעי
מאפשר לעצמך ריקון והתמסרות מוחלטים
הז' מחוץ לתחום
בו נאסר עליי לגעת
ואני מתקרבת למפסעות
מרחיבה מגע מסביב
מלקקת
מרטיבה
ממששת
ו.........................
הופ!
מאבדת שליטה ומתפלק לי לק ישר לאמצע האסור
הסטירה שחטפתי מהממת אותי
"אסרתי עליך "
ואני יודעת שאסרת, אבל לעזאזל כבר לא יכולתי לעמוד בפיתוי
"אני גאה בך על האומץ"
הסטירה הזו, מול המחמאה על האומץ מסחררות בי תחושות כמו קרוסלה שמסתובבת במהירות גבוהה
ואני רוצה להעצים את התחושות
רוצה שוב לחזור לאותה נקודה ולהעיז
רוצה שוב שתאסור כדי לא להיות מסוגלת לעמוד בפיתוי
רוצה שוב לחוש את הדילמה הזו בין לציית או לאבד שליטה תהיה התוצאה אשר תהיה
אבל כבר לא העזתי
וכבר הגענו לרגע שבו הצורך גבר על האיסורים והשליטה העצמית
ואני רק מקווה שנשחק את המשחק הזה שוב ושוב
ונמתח אותו כל פעם קצת יותר
עד......לקצה גבול היכולת
עד....להתפוצצות שתטיס לגבהים חדשים ובלתי מוכרים.
לפני 14 שנים. 2 במרץ 2010 בשעה 18:56