בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלאה....

לפני 14 שנים. 28 במרץ 2010 בשעה 19:56

שיחה כזו משחררת
שכל החושים בה מתחדדים
הרגשות צפים
שהגוף והנפש מתעוררים לחיים

היה משפט שנאמר מבלי שהייתי מוכנה לו
מבלי שידעתי לענות עליו במיידית וללא מחשבה

הנוכחות שלך גם אם היא רק נוכחות קולית שמרוחקת גאוגרפית
מלחיצה אותי
לא רוצה לבזבז זמן בלחשוב על תשובות
רוצה להנות מזה לפני שתסגור

"התרגלת לשיחות ממני בוקר וערב הא?
את כבר לא מתרגשת, כבר לא יוצאת מגדרך מרוב התלהבות"

חייכתי חיוך מלא מבוכה
חיוך שמבהיר שתפסת אותי לא מוכנה עם השאלה הזו

סגרנו

כעת היה לי זמן לחשוב על התשובה
בחשיבה שטחית התשובה היתה הרגל והכרות ארוכת שנים
ואני שונאת לחשוב על הקשר בינינו כהרגל
הרגל הוא חיים משותפים, לינה משותפת-לא מה שיש בינינו!
נכון, טיבם של קשרים ארוכים מוביל לפספוס הראשוניות החידוש וההתרגשות
ומצמיח חיבור אינטימי ורגשי שהופך אותנו משני אנשים שונים - לאחד משלים



התשובה העמוקה אחרת והפוכה מהרגל
החשש בלהתרגל לשיחות ממך, להתנהלות הנפלאה הזו, גורם לי לנקוט משנה זהירות
אני פוחדת פחד מוות לפרגן לך בעניין הזה שלא תתהפך ואתאכזב
אני שמה מחסומים
לא מאפשרת לעצמי להתרגל לזה ולצפות

האפשרות שתחדל מזה מפחידה אותי
והזהירות תופסת מקום שנדמה - כהרגל וחוסר התלהבות

וזה בכלל לא נכון.




להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י