הלאה....

יומיים קודם הכנסת אותי למוד אחר
הרגשתי שאני נתפסת על כל מילה
שאתה נעשה תוקפני
זה חייך אותי בהתחלה
יודעת שזה צפוי לפני פגישות
אולם לא שיערתי לאן זה יתגלגל....

בבוקר הפגישה קיבלתי הוראות
מה להביא איתי..
התחלת לפזר אמירות בנוסח : "את צריכה לקבל חינוך"
"התגעגעתי לצרחות שלך"
ואפילו צילצלת בבוקר וטרקת את הטלפון (מה שמזמן מזמן לא קרה)
מתוך "כעס"


פנימית נעתי בין קלילות שזו הפחדה שנועדה לפלפל את הציפיה
לבין חשש אמיתי שמא זה אכן רציני
המייל שנשלח אלי בדרכי אליך היטה את הכף
ל- חשש ודאי!


יש שתי אפשרויות



לקבל בכנעה ובאהבה את החינוך

נקשרת בשקט - בלי שמץ התנגדות

בכיף - ובשמחה

לחינוך מאדונך



קשירה בצואר - בראש אחורנית

קשירה בשני פרקי הידיים - אחורנית לרכב

קשירה בחגורה של הרכב



אפשרות שניה - קשירה בבלאגן



התוצאה תהיה זהה

................

אחרי קבלת המייל הייתי מאוד קרובה
וההתרגשות לראות אותך
הגעגוע האדיר נמהלו עם תחושת כעס וחשש מהבאות
ניסיתי באמת לשאול את עצמי ולהבין אם אני מתרגשת לקראת הכאב או אכן לא רוצה בו!!!



הגעת דקה אחריי
ובדרכי הקצרצרה לרכב ראיתי את ה....חבל ממתין ...לי?
נכנסתי בשתיקה
נכנסתי בלב כבד...





המשך יבוא