הלאה....

אתה עדיין שכוב על המיטה

ואני לצידך על הריצפה

ביקשת מים ונאלצתי להביא לך בהליכה על 4 כשאת הבקבוק אוחזת בפי

רצית גם שוקולד שהבאתי לך

ושוב הלכתי על 4 והבאתי

כיבדת אותי 3 פעמים

כשהנחת לי על הרצפה ואילצת אותי לאסוף את זה כמו כלבה

כשהנחת על גופך

וכשהגשת לי לפה ואת החצי השני לפיך


עוד קודם,, כשהתפשטתי מהחזיה, הייתי אמורה להציג בפניך את החלקים בגופי

לומר לך למי הם שייכים (נו, באמת למי? אדוני שלי)

נאלצתי לקרב את הפטמות ולתאר לך במילים

והקושי הזה משגע אותי, גורם לי לאי נוחות

כשאיפשרת לי לעלות למיטה סוף כל סוף

עליתי בחדווה

כעת הייתי אמורה לפשק למולך בעצמי ומקרוב

להציג את מה ששייך לך, לגלות לך את הדגדגן

וכאן למרות המבוכה , אני מצליחה איכשהו להתמודד כשהקושי עוד נכון לי..

החלק הבא שהצגתי היה הישבן

ועם זה יש לי בעיה קשה שאתה דיי מודע לה ועובד עליה

אני אמורה להשען על הראש כשהידיים פנויות לפשק את פלחי ישבני

ואני עושה לעצמי הנחות, כביכול מפשקת בעזרתן, אבל במרחק כזה מהמרכז

אין באמת השפעה על הפישוק..

מלחיץ אותי לחשוב כמה אני פעורה אחורנית מולך

אתה מחדיר אצבעות לשני המקומות בו זמנית (?)

ומעומק החדירה אני ממש מתרוממת ומתכווננת כולי בשליטתך.


ינקת משדיי

ואני רק חיכיתי להסתער בחיבוקים

היית עדיין לבוש חלקית

נדרשתי להפשיט אותך

ליטפתי אותך כמגלה שלל רב..

נשקתי לגבך..

תוך זמן קצר היית בתוכי

כשאני נקרעת בין הצורך להנות מהרגע לבין הדאגה שזה יסתיים מהר..


זה רגע השיא מבחינתי

אתה בתוכי, עוטף את כולי, החיבוק צמוד מאין כמותו

המבטים בעיניים קרובים

אני מלטפת ומנשקת את פנייך

ולא רוצה שייגמר


כשממש טוב לי...לא יודעת להכיל

זה מלחיץ אותי עד כדי למלמל שלא רוצה ותלך ממני

ומנגד קיים החשש שאאבד אותך

מוזר שזה קורה דווקא בסיטואציה הזאת שאני אמורה להיות מרוקנת ממחשבה ולחיות את הרגע..


אתה גומר בתוכי ולא ממהר לצאת

אני מחפשת אצלך תשובה לשאלה האם זאת אהבה? תשוקה? מה??

אתה עונה לי שתשוקה בטוח קיימת

ואני עונה לך שלי זה לא מספיק

אני רוצה להרגיש גם וגם בו זמנית

לדעת בוודאות מוחלטת שזה רגש..להיות "סגורה"


ובקירבה הזאת, אין שום קושיה

רק תשובה ודאית

שממרחק הזמן וככל שהגעגוע גובר הוודאות הזאת הופכת להיסוס מחודש..שמאוד מפריע לי


　

כשיצאת מתוכי דרשת שאנקה "אותך"

ניקיתי יותר מדיי עד שממש הערת לי..(:

כשונאת נקיונות מושבעת את "הנקיון" הזה ממש אהבתי


הסתובבת על גבך

והרבה מילים לא נאמרו

אני חושבת (ואולי טועה) ששנינו הבנו ולא ידענו איך..

דווקא העדינות הזאת שלך, ההיסוס המנומס הזה, מילאו אותי בצורך אדיר להעניק לך

לפתוח לך את השער לחוויה החדשה הזאת...


בגלגול הקודם תיעבתי את האקט הזה, נאבקתי בו בחירוף נפש

ביצעתי אותו בכחח

וכאן איתך רציתי מיוזמתי

ואתה במקום הזה לא התערבת, נתת לי את הזמן שלי, בנוחות שלי, בקצב שלי

שום האצה, שום כפייה, שום כלום

אז כן, אתה אדוני, אני בוחרת אותך שולט

אבל מעריכה מאוד את הפתיחות הזאת שלך לדעת מתי להרפות

מתי לתת לסיטואציה להתנהל מאליה..

הענקתי לך רימינג מהלב והנשמה.


　

התיישבנו, נשכבתי על ברכייך

והאדמת לי את הישבן בהפלקות קצובות וכואבות עד מאוד

ניסיתי להתגבר ולנסות להתמזג עם הכאב

אך כלום לא יעזור - לא מתחברת לכאב







תהיתי ביני לבין עצמי בבדיחות איך למרות ההתפרעויות - השתלטת עלי ולא נרשמה נפילה אחת של רגל לריצפה (:


נכנסנו למקלחת

"רחצת אותי בשמפניה שלך" לאחריה התקלחת, אני התקלחתי , ומסרת לי להתנגב במגבת שלך

ואהבתי מאוד להתנגב במגבת שניגבה קודם את גופך..


גם כשמאוחר יותר הצעת לי לקחת את בקבוק מי עדן ששתית ממנו, שנישקת וליקקת כדי שיהיה לי ממך

גם כשלא זזת ממני עד שעליתי על האוטובוס.


זו מבחינתי אינטימיות במיטבה

אינטימיות שלא היתה לי איתך ומאוד חסרה לי

ולא ברור לי אם אתה מבין אותה, אם אתה מייחס לה משמעות זהה, אך גם אם כן, וגם אם לא, אני מתחילה למצוא אותה בך ואיתך

וזאת התקדמות.