בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלאה....

לפני 18 שנים. 6 במאי 2006 בשעה 13:47

אתה ממלא אותי תחושות
גורם לי לרעב תמידי
לכמיהה
ציפיה
געגוע
בא לי לומר לך
לשתף
להעביר רגשות במילים
אבל נזהרת
משהו בתוכי זועק
לא!

אמרתי לך שזה אבסורד לעורר רגשות וירטואליים
שאם מעבירים תחושות בכתב...יש סיכוי שגם מתחילים להאמין ולהרגיש באמת
ולי זה עושה רושם ילדותי
אבל לימדת אותי
שאזרום עם הרגע
שאאפשר לעצמי
אז מנסה-ונזהרת
מנסה-ומרגישה
נלחמת-ונכנעת
ואתה רק גורם למאבקים אינסופיים עם עצמי
מתקרב-נסוג
קשוח -מעניק
ואני רוצה ממך עוד ועוד
צמאה לתשומת ליבך,לנתינתך,מלאה סקרנות ושאלות
רוצה לדעת כל מה שקשור בך-ולא מעיזה לשאול

אתה נוגע
שואל ושואל
וחסר לי אותו החלק להשלמת הפאזל
היכן אתה בתמונה?

שואל אם מתגעגעת
מה אני עושה
יודע הכל
מקבל תשובה לכל שאלה
ואני רוצה גםםם
רוצה את היכולת להיות חופשיה
להתעניין
לשאול
להעיז
לספק את סקרנותי ביחס אליך.



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י