אתה אומר לי -
שהנתינה שלי בעיניך היא כלכך עוצמתית
וגורמת לך לרצות לקחת אותי למקומות רחוקים
מבטיח לי שגבולותיי יוסרו בהדרגתיות
לא מתוך אילוץ ומבלי שתעשה שום דבר שאתנגד לו
אלא מתוך רצוני ואך ורק מהסכמה
אתה אפילו מגדיל וטוען שלא רק שאסכים - גם אדרוש מיוזמתי
ואני אומרת לך-
הכח שלי מקורו ממך,מנתינך מתשומת ליבך
אני מוכנה לנתינה הזו רק בזכותך
אז הכח בעצם הוא כח שמסועף משפחותי ושליטתך
ולא יכול להתקיים בלי החיבור הזה
אני מולך-אתה מולי
ושנינו משלימים
כמעט בטוחה שבמקום אחר עם שולט אחר ונשלטת אחרת
היינו אחרים
לרוב אני שומעת את המשפט הנדוש שאדונים אומרים על אדון אחר
"הוא לא אדון"
מי בכלל יכול לקבוע מי אדון ומי לא?
בהרבה מובנים אתה לא תענה על ההגדרה של אדון לפי אותם אדונים,
אך בעיני, בעיני שפחתך אתה אדון בכל רמ"ח איבריך
דווקא במקומות הרכרוכיים יותר,
הייחוד הזה לשלב רגש, רוך, נתינה,ויתור-יחד עם קשיחות עקשנות שתלטנות
שם גדולתך באה לידי ביטוי
יחד עם זאת אל לנו לשכוח
את הרגעים הקשים
את הנתק הלא קצר
קשה לי לנתק עצמי ברגעי ההענקה הכלכך חזקים
מאותם הרגעים ששום נתינה לא עמדה לזכותי בשלב שהחלטת לקחת פסק זמן
העננה הזו עדיין מעיבה
עדיין מרחפת מעל
ורק בידך המפתח לטשטש אותה עד השלב בו היא תעלם לחלוטין ותפנה עצמה לשמש
מלטפת ובהירה.
אתה בעצמך רואה שאנו חווים רגעים נפלאים של יחד
גם ממרחק
גם מתוך געגוע כואב
וכמה שתשקיע בסופו של דבר רק תצא נשכר- שנינו נצא נשכרים כל אחד ממקומו הוא
וההשקעה היא כאין וכאפס מול הקבלה.[b]
לפני 18 שנים. 17 במאי 2006 בשעה 20:04
