שנאתי אותך
עקבתי אחריך
קראתי אותך
קינאתי
כעסתי
נזהרתי
נסגרתי בפניך
תמיד חיפשתי בשיחות איתך את המילכוד
אולי גם לך לא היו כוונות "טהורות" כלפיי
אולי גם אני הייתי מטרה עבורך
אולי גם את לא "אהבת" אותי
אבל תמיד קיוויתי בסתר ליבי שאת תעשי משהו עבורי
משהו שרק את יכולת לעשות,
מבלי לדעת שזה בכלל גם בשבילי,
בטוחה שאת רחוקה מלראות את הדברים מנקודת מבטי
בכל זאת ההתרחשויות שונות,
רוצה לומר לך...
אולי לגשת,
אולי לפנות,
אבל לא מוצאת בתוכי את התשובה מה נכון...מה לא....מתי...ואם בכלל
הסקרנות מקננת בי
אך ההגיון אומר שאני האחרונה שתשתפי
שתפתחי את צוהר ליבך בפניה
אך, לכי תדעי...אולי עם הזמן נניח לחוצץ שהיה בינינו
ונתחיל מחדש דף נקי וחלק
ללא משקעים
זהירויות
וכוונות נסתרות
בכל אופן בהגיון הישר יודעת שכל התחושות לגביך היו לא בגללך
אולם הרגש גבר על ההגיון.
לפני 18 שנים. 20 במאי 2006 בשעה 9:29