כשעשית לי סיור בבית ותיארת לי "שכאן הבית שלנו" והנה הסלון, והמרפסת, ובבריכה ממול נמצאים הילדים שלנו, חייכת אותי
"המשחק הסרקסטי\ הומורסטי הזה משעשע ומרגש בו זמנית...
רק מה? למרפסת לא העזת לצאת איתי , שמא יזהו אותנו יחד {כמה פרדוקסלי עם התפקיד שהמרפסת הזו תתפוס בהמשך}
התיישבנו זו מול זה בשולחן שניצב שם, ואתה הכנת לי נס קפה
דיברנו על כל התהפוכות שעברנו {יותר מדוייק, שאני עברתי} כדי להגיע לפגישה הזאת, שהסיכוי שהיא תתקיים היה קטן מהסיכוי שלא..
אתה אחד שאילו הכרתי אותך קצת יותר לעומק לפני פגישה, אין מצב! אין מצב בעולם! שהייתי בכלל נפגשת איתך
מגברים\ פגישות עם טיפוסים כמוך {בהנחה שאני קולטת אותם מראש, ולא בדיעבד}אני מתרחקת ונזהרת כמו מאש!
לא סביר בכלל
שאגיע להבנה שיש חיבור {כמו שמצאתי כאן} למרות ועל אף השקפות העולם הכלכך מנוגדות שלנו על קשר.
רצה הגורל, וממייל קטן ובו טלפון שלך, ואחרי שיחה בפון- קבענו פגישה ספונטנית למחרת
יצאתי מתוך נק' הנחה שמה אכפת לי, אתה מגיע עד "האף" שלי, נכיר, כן כן..לא לא..
אפילו תמונה שבדרך כלל נוהגת להחליף, לא החלפנו
כדור ההרגעה שסיפקתי לעצמי היה - הוא במליון אחוז לא ימצא חן בעיניי!
לא חשבתי על האפשרות ההפוכה משום מה וכמו בדרך כלל, החלטתי שלא תמצא חן וזהו!
היום אני מבינה את המגננות שלי, (וגם את הג'ננות (: )
איתך קורה מה שבכל הכוח מנסה למנוע - להכנס לתוך קשר שלא מתאים לי, ולהשאר בו בגלל סיבות אחרות {כמו חיבור מפתיע}
ביקשת שנעבור לסלון, התיישבנו בנוחות עד כמה שניתן להרגיש בנוח כשאתה קרוב אליי
המשכנו לדבר או יותר נכון להגיע להבנות שירגיעו אותי, ושייתנו סיכוי כלשהו לקשר הזה - לא להתנדנד השכם וערב
ואני חושבת\רוצה להאמין שהגעתי להישג כלשהו איתך, למרות שאתה הפכפך לא פחות ממני..אבל בסדר, אמרת דיאלוג? אשתדל.
מידי פעם התנשקנו
{משפט חיוור שגובל בעוול! לתאר את הנשיקות האלו}
היה רגע ששאלתי אותך אם נפגשת עם אחרות בשבוע שעבר, ענית שלא..
ופתאום הבאת מן הקדמה כזאת לא צפויה! "סתכלי לי בעיניים" "בתוך העיניים ,ותעני לי בכנות"
{ האמת, הייתי בטוחה שהשאלה שאתה הולך לשאול קשורה אליך ולשאלה ששאלתי, לא שיערתי לרגע שאתה פשוט הולך להפיל אותי עם שאלה שלא הייתי מוכנה לה!}
את, נפגשת??
אין כאן שקרים וסודות, זה בכלל לא העניין! העניין הוא גורם ההפתעה, הטלטול הזה שהצלחת לטלטל אותי
לארוב לי, ולזעזע
עניתי לך שכן, הסברתי לך שלא הסתרתי ממך שאני מנסה למצוא לי מקום יותר מתאים לי
קמת ממני..
אני הייתי בהלם טוטאלי
כל הסיטואציה הזו גרמה לי לחוסר אונים מוחלט, כל הזמן שיננתי לי במחשבה, זה רק משחק! הוא לא באמת מקנא לך, הוא לא באמת כועס,,, אני בכלל שונאת משחקים מהסוג הזה, אני מעדיפה שלא ירגישו כלום, מאשר שישחקו מרגישים
כשתפסת מרחק, לא ניסיתי לשדל אותך, הייתי בתוך המאבק הפנימי משל עצמי
מה שהעסיק אותי היה רק דבר אחד- מה אתה משחק לי אותה משהו שאתה לא!!!!!
לא רציתי בשום פנים ואופן לקבל עובדה מזוייפת כאמיתית, הרגשתי שאתה מנסה להביא אותי למצב שלא מעוניינת להאמין בו- שאתה מקנא לי!
התקרבת אליי חזרה, הורית לי לעמוד ולהתכופף כשישבני מולך, והספנקת
זה כאב אבל שתקתי..
נכנסת לחדר ואני נשארתי בסלון, קראת לי לבוא אליך
היית עירום מלבד התחתונים שעדיין היו עליך..
ודרשת שאמצוץ לך
הדרישה הזו דמתה לי כהתרסה, לקח לי זמן להשתחרר מכל מה שקרה קודם ופשוט להתמסר לעינוגך
העמדת אותי חזרה, ודרשת שאוציא חגורה מהמכנסיים שלך
בסיטואציה כזו אני תמיד נקרעת בין לציית או לא
דרך ההתמודדות שלי שמובילה אותי בסופו של דבר לבחור בציות היא להיות הנאיבית\טיפשה\ מדחיקה
של מה הציות הזה יגרור ..
מסרתי לך את החגורה, ביקשת שאבוא לשכב לצידך תוך הקפדה ששום נשיקה לא תתפלק לך או לי
הייתי מעליך כשבמקום נשיקה חטפתי שתי הצלפות הגונות לישבן..
נאבקתי בך בכל הכוח אך מובן שידך היתה על העליונה והוכנעתי
נעמדת על המיטה, כשישבני מולך, וניסית לדרבן אותי לספור לאחור כשהכוונה היא להגיע לאפס ולחטוף אחת חזקה
בהתחלה ספרתי ובכלל לא עד הסוף, עשיתי לך קונצים, ומשום מה למרות הרתיעה מלהגיע לסוף הספירה, לא הרגשתי דרוכה או מכווצת כמו מישהי שמצפה למשהו חזק וכואב
הייתי נינוחה מבלי שיודעת להסביר את הסיבה, וצדקתי (: , את אותה הצלפה חטף המזרן ..חח
התחבקנו והתנשקנו {סוף סוף קיבלתי את שפתייך שמנעת ממני }
חדרת לתוכי במגוון תנוחות{אוחח}.. ומשם.....לסלון חזרה.......
הייתי בטוחה שבא לך להמשיך על הספה בסלון............אבל לא!!!!!!!!!!!
הובלת אותי למרפסת, אותה מרפסת שמימינה ומשמאלה מרפסות צמודות...ממול הים {והבריכה}
אזור מאוכלס בצפיפות כמעט נושקת ..חלונות..מרפסות.......אמצע היום.......חום ולחות,,,, חום הגוף והיצרים,,,,
אתה משעין אותי על מעקה המרפסת.. וחודר אליי מאחור,,השדיים שלי מרקדים,,ואני בעולם אחר......
אני כבר לא בזכות עצמי, כבר לא בשליטה או הכרה, אתה מוביל, אתה מתווה , ואני רק מכילה את מה "שסידרת" לנו
כשגופי שם , והראש מעל העננים, בריחוף..
אני נעה לפי הקצב שלך, מועברת מהמעקה לשולחן, מוחדרת גם שם, ושוב מועברת בריקוד אירוטי לצלילי המנגינה שאינה נשמעת, אלא מ ת ר ח ש ת!
ושוב הולכת אותי למיטה שניצבה במרפסת, השמש קופחת, גוף לגוף דביקים מזיעה, מתשוקה, הרוח מלטפת אותנו באהבה
ושימות העולם.
