הוא: מעצבנת אחת!
אני נלכד אט אט בקורים שלך
אני: מה כבר עשיתי??
הוא: הפאסון שלך
הרהיטות שלך
והפאקינג אינטליגנציה שלך
הפאסון שלי, חה!
הפאסון שלי? שלי?
בעצם יש בזה משהו בתנאים מסויימים
אותו פאסון קיים בי מול כל העולם (כמעט) בשלב ראשוני
אפתיות כזאת שמגוננת עליי תחילה מעצמי, ואחר כך ממה שעלול לפגוע בי
הפאסון הזה הוא כלי נשק
הוא הקוצים שיש בי שמונעים ממני לאבד זהירות
הפאסון הזה מתהפך בבת אחת ובאופן מוחלט כשאני מול מישהו שנוגע בי
ששולח לי חץ ישר ללב
שמפיל בי את כל החומות
שממיס בי את הקוצים
הפאסון הזה הופך לכמיהה אינסופית, הופך אותי ללביאה לוחמת שנלחמת על מי מה ואיך שהיא רוצה
מיהו זה שנוגע בי? מהם הקווים לדמותו?
זה בדיוק כמו עניין הפאסון שמוחלט ואינו מוחלט בי
יש בקווים האלו כללים
ואין בהם שום כללים
מה שבטוח שזה מישהו עמוק מכיל מאתגר
כזה שמוציא את הלבה בתוכי שמוחבאת היטב תחת מעטה הפאסון
והופך אותי להר געש מתפרץ שאינו יודע מנוח
