קרה לי שנתקלתי בתופעה אבסורדית שחוזרת על עצמה שוב ושוב עם אדונים בעיקר,אבל לא רק,
שברגע של זכיכות הדעת נופל עליהם מוד של "ישירות ופתיחות יתר" בו הם מתנדבים
לתאר לך שאת לא צעירה, גם לא יפה וחטובה עד שבאותו הרגע שאוזנייך שומעות בא לך פשוט לעצור ולומר: היי נכבדי הסתכלת במראה הבוקר? ראית את הקרחת המבצבצת? את הכרס?
אגב אתה לא מבוגר ממני?
אבל אם אשאל אותו את השאלות הנ"ל ארד לרמה הזו של "תן לי ואתן לך" ומכך רוצה להמנע משום שאם לא ניחנתי ביופי וכו'..לפחות אשמור לעצמי את הזכות להיות חכמה יותר ולא להתנצח...
ובכלל אני מאמינה שאם אתה טורח לבזבז את זמנך רק בלתאר לי את החסרונות סימן שאני שווה את זמנך (:
ורק שאלה אחרונה לסיום למה בעצם אתה מחזר אחרי שפחה\אשה מלאה בחסרונות?
תשובות ניתן לשלוח בפקס (:
מוקדש בקריצה ואהבה למי שצריך לחשוב פעמיים לפני מתיחת ביקורת[b]
לפני 18 שנים. 21 ביוני 2006 בשעה 8:11