בדרך חזרה כשהבת שלי בת ה-25 מקפיצה אותי הביתה , "מתפתחת" לה שיחה אגבית ומאוד מרומזת מצידי על.. איך יודעים מתי זו אהבה ולא רק תשוקה..
השאלה הזו מאוד מעסיקה אותי לאחרונה ודווקא בתוך מערכת יחסים שהיא ההווה שלי כרגע
זה קשר ראשוני לי מאז שהתגרשתי ומטבע הדברים הוא שונה מכל מה שהכרתי כאישה נשואה..
בן זוגי מודע לתהייה הזו בי, אני משתפת אותו בה ...וקורה שהוא ישיב לי תשובה שתניח את דעתי כמו שהניחה בפעם האחרונה ששאלתי עד ששוב זה צף מול הבת שלי...
אולי זה כלכך מעסיק אותי בגלל שהנסיבות שונות, אולי כי נוכחתי לדעת על סמך הקשר כיום שבעבר אלו היו רק זיונים (לא מבחינתי אלא מבחינת אלו שהיו מולי או מבחינת הנסיבות!)
אומנם אני תוהה לגביו אבל זה ממש לא רק....השאלה הזו מעסיקה אותי גם לגבי עצמי
נכון, נמשכתי וחשקתי בעבר יותר ממה שנמשכת כיום אבל המשיכה אליו כנראה מושתת על כל מה שרציתי בעבר ולא היה לי
המשיכה אליו מתבטאת בדברים הכי בנאליים ולא קשורים לתשוקה...
הבת שלי אמרה לי שני דברים :
1. אמא, את כמו ילדה בת 12 שמגלה את העולם, אני יודעת שלא ראית כלום כמעט (טוב..זה רחוק מלהיות מדוייק אבל מפתיע שככה היא רואה את זה)
2.תשוקה לא יכולה להחזיק קשר
ואני מצאתי את עצמי חושבת על המשפט הזה ועונה לעצמי בפנימיות שלי שמה שיש לי זה קשר גורף
אומנם בן זוגי לא פנוי, אבל יכולה להעיד שהקשר בינינו הוא זוגיות מקבילה לזוגיות הנתונה שלו..
נשאלת השאלה האם קיימת תשובה אחת מוחלטת? האם תימצא התשובה שתניח את הדעת לתמיד? מדוע זה כלכך מעסיק אותי?