לפני שנה. 29 באוגוסט 2023 בשעה 7:28
אתמול יצאתי לרוץ מ11 עד 13 עם כמה הפסקות מים בודדות. שיא החום, ריצה ארוכה ושותה לגימה בין ברזיה אחת לאחרת. היה קשה, מייבש ובעיקר טוב לא כי זה היה כיף או טוב בשביל איזה התאמה גופנית ספציפית שאני עובד עליה. זה היה טוב כי בכל רגע בריצה הזאת הגוף שלי צעק להפסיק אבל המשכתי וזה מה שטוב בזה.
היו עוד כמה משוגעים כמוני שרצו גם בשיא החום אבל זה כלום ביחס לכמות הרצים שיש בבקרים, אם הייתי נותן יחס זה היה כנראה אחד למאה.
אני אוהב את הסבל כי בחרתי בו ולא כי הוא בחר בי. לא מתעסק בסבל שלא בשליטתי, זה דבר שבא וחולף ואפשר רק לקבל אותו ולהתקדם הלאה.
איך אתם תופסים סבל?