יש לי פחד מגבהים. כשאני עומד על צוק או משהו כזה אני ננעל והפחד האמיתי הוא כשאני צריך לקפוץ. יש שיגידו שזה לגיטימי ואפילו התאמה אבולוציוניות אני חושב שאנחנו כבר רחוקים מהימים של צורכי ההתאמה ובאופן כללי אני רוצה להתמודד מול הפחד הזה וכל פחד אחר שיצוף ככה אני אחייה את חיים יותר בשליטתי ולא באיזה שליטה רגשית שלא רצויה (יש גם שליטה רגשית רצויה כמו אהבה, לא לבלבל ביניהם).
אחת מהאופציות הקיימות לטיפול והתמודדות מטראומות קשות או פוביות היא טיפול מסוג CBT - Cognitive Behavioral Therapy. זו שיטה של חשיפה יזומה אל הפחד בהדרגתיות ושליטה ובדרך כלל מבוצעת על פחדים כמו אגרופוביה (פחד מעזיבת הבית/חדר), קלסטרופוביה (קלאסי, כולם יודעים מה זה {לחייזרים שבינינו זה פחד ממקומות סגורים}) . אני חושב שזו אחלה של שיטה שאנחנו גם צריכים ליישם על הפחדים הכי קטנים שיש בין אם זה חרדה חברתית קלה, פחד ביצירת ויכוח מול בן/בת הזוג או הפחד הקלאסי של להתחיל עם מישהו/י ברחוב או איזה מיקרו-טראומה שחווינו בעבר ועכשיו החוויה הזו משתלטת על ההווה והעתיד שלנו. מטרת השיטה היא להעביר אותנו מהמצב הקוגניטיבי שבו הדימיון משחק תפקיד ענק בהגדלת הפחד אל מצב התנהגותי שבו אנחנו מתמודדים עם הפחד ואחרי כמה שניות/דקות שהמפלצת לא הגיבה כפי שציפנו אנחנו מרגישים הקלה מכך שזו הייתה אשלייה קוגניטיבית.
יצא לי להתמודד כבר עם הפחד ברמה המקומית כמו נניח קפיצה אל תוך אגם מגובה. אני חושב לעשות צניחה או basejump בעוד כמה החודשים אין דרך יותר טובה לדעתי.
וגם אני לא רופא או פסיכולוג או מלומד מסוג אחר, כל מה שנרשם נכתב על ידי קוף מתקתק שהצליח לרשום משהו קוהרנטי.