לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

על קצה ה...

נתמודד עם זה כשנגיע לזה...
לפני 11 חודשים. 15 בדצמבר 2023 בשעה 19:20

אמרת שאתה רוצה לפנק ושאתה מוכן להגיע לכל מקום בשבילי. אז אמרתי לך לבוא. תחנה בחניון מאחורי הבית, תכבה אורות ותחכה. אתה מגיע ומחכה. אני צופה בך מהחלון ונותנת לך לחכות עוד קצת, תתייבש. 

אני דופקת על החלון ונכנסת לרכב. שנינו קצת מובכים, בכל זאת, זאת רק הפגישה השנייה. 

אני מחכה שהאור באוטו יכבה ורק אז אומרת לך "מבט קדימה, אסור לך להסתכל עלי" ואתה מציית ישר כי אחרת אלך וסתם הגעת עד הלום. 

אין לי צעצועים זמינים כמו נוצות או שוט אז נצטרך להסתפק באצבעות, בנשימות, במילים. בהתחלה רק האצבעות, נוגעות, דוקרות, בודקות את גופך. לאט לאט אני מתקרבת עם גופי, ואתה מת להסתכל כי זה טבעי להסתכל על גוף שמתקרב לעברך. אבל אסור לך. 

ועכשיו אני מספיק קרובה כדי שתרגיש את הנשימות שלי על פניך, מעניין אם זה מדגדג לך. 

אני שואלת אותך כל מיני שאלות עכשיו, כמו העדפות, גבולות. אולי מספרת לך מה עשיתי מוקדם יותר הערב ואולי לא. מדי פעם איזו אצבע דוקרת את מותניך, בוחנת רגישויות, אבל לך אסור לזוז, אסור להסתכל. 

 

מעניין כמה זמן זה יימשך ולאן זה יוביל. 

בינתיים אני רק מפנטזת.

יושי.

לפני 11 חודשים. 15 בדצמבר 2023 בשעה 14:18

אני מתרגשת. 

זה לא קרה לי כל כך הרבה זמן. אפילו לפני הטיסה ליפן לא התרגשתי ככה.

כאילו משהו חדש מתעורר לו. 

זה יכול להיעלם בן רגע. 

לחמוק ממני.

 

אנסה להנות מזה כל עוד זה שם. 

 

 

סופ"ש נעים,

יושי.

לפני 11 חודשים. 14 בדצמבר 2023 בשעה 19:56

לפעמים אני קצת פן גירל, אבל תמיד תמיד כלפי אסייתים.

או לוקי (טום הידלסטון) או דמויות בד בויז אפלות (אהמ crow 4), מעניין למה תמיד אלה.

 

 

ונקודת חן מתחת לעין? אמא...

הייתי רוצה לגרום לו לבכות...

לפני 11 חודשים. 13 בדצמבר 2023 בשעה 19:46

אז השיחה עם הפסיכולוגית הייתה בהחלט מועילה ויצאתי דיי רגועה.

וכשנסעתי לעבודה הייתה לי תחושה נעימה בחזה. התרגשות בלתי מוסברת, כמעט כמו אהבה. הרבה זמן לא הרגשתי ככה. אבל לא הצלחתי לעלות על מה גרם לי לתחושה. 

 

אני כבר לא אוהבת מפגשים ראשוניים ודייטים. אני יודעת שאני לא בשיא שלי בהתחלה ולא כזה בא לי לדבר על עצמי יותר מדי או לשמוע את האחר... 

בתקופה האחרונה אני תוהה למה בכלל אני רוצה קשר נוסף מהכלוב. בן הזוג שלי אמר שזה לווא דווקא משהו שאני רוצה כמו משהו שפשוט נחשפתי אליו. ואולי הוא צודק. 

 

אולי ניתן לזה הזדמנות אחרונה. אולי משהו טוב ייצא מזה.

אם לא- באמת באמת רק אכתוב לבלוג.

 

ערב מקסים,

יושי.

לפני 11 חודשים. 13 בדצמבר 2023 בשעה 5:14

פסיכולוגית על הבוקר יכול להיות נחמד- אם הורדתי משהו מהלב או פתרתי בעיה,

ויכול להיות מחריד- אם עלו דמעות או שיצאתי לא סגורה על עצמי.

הפגישה הקצרה הזאת מגדירה לי את כל היום. 

מדהים, לא?

 

בוקר אור,

יושי.

לפני 11 חודשים. 12 בדצמבר 2023 בשעה 17:20

 

בדרך כלל אני לא שומעת בעברית. אבל טוב נו...

 

איך אנשים הולכים לישון אחרי שהם כל היום ככה?

מגעילים, מדברים בצורה לא מכבדת, מתמרמרים?

כאילו- זה אחלה שאתן חברות והכל ונחמד לכן יחד. אבל אתן במקום עבודה וצריך לסגל קצת מיומנויות- יחסי אנוש, פוליטיקה. אי אפשר להתנגד להכל ולא לעשות. בסופו של יום משלמים לכן על א, ב ו-ג, לא מתאים לכן? תפנו את המשרה, הרבה ישמחו להחליף אתכן.

השתן עלה קצת גבוה מדי לראש... כל אחת נהייתה מומחית איך דברים צריכים להתנהל ואיך לשנות את המערכת. 

 

צריכה לפרוק. 

זה לא יעזוב אותי עד שלא ייפתר =/

אוף,

יושי 

לפני 11 חודשים. 9 בדצמבר 2023 בשעה 15:33

היו לי כאלה הגיגים בנסיעה היום. 

מוזיקה בפול ווליום (פול ווליום אצלי זה יחסית שקט ביחס לאנשים אחרים כי אני קצת רגישה...) והמחשבות רצות.

אז קבלו את פנינת החכמה הזאת:

I don't have daddy issues, 

I have problems with my dad.

אה? מתה.

 

אני לא יודעת מה פתאום ביומיים האחרונים קיבלתי מלא הודעות מאנשים כאן. מה השתנה? 

עד כה הפרופיל שלי הצליח לעצור ים הודעות ופתאום מתלעמים ממנו לחלוטין... 

 

שאלתי לפני כמה ימים את גוגל למה אני מאזינה לשירים בלופים? אבל גוגל נתן לי תשובה biased כי הוא מכיר אותי יותר טוב מכל אחד אחר. גוגל טען שזה עניין של אוטיזם. 

אז האם יש כאן עוד אנשים בקהל שמאזינים לשיר מסוים או למקבץ שירים ספציפיים באובססיביות וחזרתיות? ולא מגדירים עצמם אוטיסטים? 

תודה על העזרה מראש,

יושי.

לפני 11 חודשים. 8 בדצמבר 2023 בשעה 20:03

לפעמים אני כל כך כועסת. כל כך כועסת שדברים נזרקים לרצפה, דברים נתלשים והמחשבות הטורדניות מתעצמות. תדקרי, תבעטי, תני אגרוף, תהרגי. 

כל כך כועסת שבא לי להיכנס ברכב שמלפני. סע/י כבר יא מפגר/ת!

כל כך כועסת שהסתה קטנה אחת של ההגה ימינה או שמאלה והכל ייגמר. 

כל כך כועסת על כולם. כל כך כועסת על עצמי שאני כועסת. 

לפני 11 חודשים. 8 בדצמבר 2023 בשעה 17:28

אין לי עם מי ללכת למסיבות.

ולא, זאת לא הצעה שתציעו את עצמכם.

בן הזוג שלי לא בקטע.

האקס מעוניין אבל זה קצת אוקוורד איתו והוא גם ככה בחו"ל. 

והגברים שכן ניסיתי להכיר כאן...

טוב אתם יודעים בעצמכם. 

 

אולי אני צריכה להכיר מישהי שתהיה בקטע.

שנשמור אחת על השנייה,

בזמן שאנחנו רומסות אחרים.

 

הממ,

ערב מקסים,

יושי.

לפני 11 חודשים. 4 בדצמבר 2023 בשעה 6:07

שוב כואב לי.

הכל כואב לי, כל הזמן.

לא עושה כושר- כואב.

עושה כושר- כואב.

נושמת- כואב.

זזה- כואב.

לא זזה- כואב.

 

אני כבר אובדת עצות. לא מבינה מהיכן הכאב מגיע. 

צוואר? חולשה בשרירים? יציבה? פסיכולוגי? 

 

זה לא תמיד היה ככה.

אז מה לעזאזל קרה? 

 

אם למישהו יש רעיונות אני יותר מאשמח.

 

בוקר אור,

יושי.