בית הכאב והתענוג

לתוך תוכי אתה מביט
לתוך מבצרי המוגן מעין כל
בעיניך החודרות המוקפות קטיפה שחורה
לא מניד עפעף
קורא את נשמתי כפוליגרף רגיש
תצעקי, תזעקי, תבכי
את כל כאבי רוצה שאחשוף
את חיי הופך על פיהם
מרסק את חומתי הבצורה
ומושך תוכי החם אל החוץ הקר
הנני כאן חשופה ועירומה לעיניך
מגעך עובר בי חד כתער
מעורר את דמי וגועש בי
מפעים את ליבי ובוטש בי
סימניך צרובים על פניי וגופי
מרגישה את החיים נעורים בי
אני שעוות הנר לחותמך הטבוע בי

מתוכי שלפת זעקה
ועל אזניך הכרויות לי היא נפלה