לפני 18 שנים. 22 בינואר 2006 בשעה 7:54
קורע
אוכל
מעכל
שורף
חותך
מבתר
עוקץ
מתגבר
ומתעצם מרגע לרגע
ככה זה עם כאב מבפנים.
לא נותן רגע של שקט.
לשכוח שהוא שם,
לשכוח שהוא קיים
לשכוח את מה שגרם
להרגיש שקט ושלווה
להרגיש את האהבה
שלתוך חור שחור פתאום נשאבה
להרגיש רק כאובה
זה מה שנותר
המעט המפורר
הלב שנשבר