שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בית הכאב והתענוג

פוסטים על התמסרות, אהבה, כאב, שבירה, מרדנות, צייתנות, תענוג ועינוג....
בקיצור.. פוסטים על החיים....ועל מה שסביב...
לפני 18 שנים. 23 בינואר 2006 בשעה 12:27

כמה אפשר להמתין
להתחנן לבקש ולרצות
יש גבול להכל

די!

מה ביקשתי?
שאני זקוקה לחיבוק?
וירטואלי...
אז היה קשה לשלוח אחד?

נשברתי
נופצתי
פעמיים תוך פחות מ-48 שעות

הולכת להשתבלל.
להתכנס לתוך תוכי.
להסתגר.

לא בנויה לפתיחות
למילות שמחה
לחיוכים
כואבת לי הלסת מהן

הלכתי
אני בקונכיה.

אופטימי - קבלי חיבוק!!!
גדול!!!
אבח שיהיה הדדי - כי גם אני זקוק, נורא!!!!
לפני 18 שנים
סקסיית​(נשלטת) - תודה
ושולחת חזרה - אבל בעדינות
כי אני מעל 80C

לפני 18 שנים
זרה מוכרת - אהובתי.

אם תחכי בסבלנות לערב
מבטיחה לבוא לחבק אותך חיבוק אמיתי
מעבר לכל הוירטואליים שאני שולחת לך בכל רגע מרגעי היום.

יודעת איך את מרגישה
כרגע... אני בדיוק במצבך.
לפני 18 שנים
סקסיית​(נשלטת) - תודה יקירתי
ואני אשמח לחיבוק אוהב
ולתת לך אחד חזרה

כל כך מקסימה את...
מגדלור באפילה
ממש כך
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י