קול גבירתה תופס את הדילדו לקראת היציאה, הקצה שלו לוחץ על מקבץ העצבים בדופן הכוס. היא קופאת באמצע תנועה.
"תוציאי אותו. לאט. לא לגמור. בכל נשיפה לשחרר קצת."
היא ממלאת אחר ההוראות, כל תשומת לבה בריקנות החדשה במקום שהיה מלא, חם, נעים כל כך עד לפני רגע ממש...
היא רואה את הגברת רוכנת ומרגישה לשון ושפתיים חמות מלקקות את פנים ירכיה, לוגמות את המיצים הניגרים.
"את חרמנית כמו כלבה מיוחמת, הא?"
"כן, גבירתי."
"מצוין."
צליפה ראשונה נוחתת על הירך הפנימית, בנקודה הלחה שנושקה. הצלפות על עור רטוב כואבות יותר. האישה מגלה זאת עכשיו, יחד עם ההבנה המפתיעה שרצון בנשיקה יכול לכאוב לא פחות, אולי אפילו יותר מהפלוגר הפוגש בעור עדין.
רגליה רועדות, הפלוגר מצליף ונופל על נקודות שונות כי היא נעה, רגליה מפושקות, כבולות אל האיקס באזיקי קרסוליים והאגן מתקרב אל הקיר, משפד אותה על הדילדו המקובע שם ומתרחק, ממלא את הוראת גבירתה "אזיין את עצמי עם הדילדו... כמו כלבה מיוחמת..."
כוכבים בעיניים, רגליה אינן מחזיקות אותה יותר והיא מתחננת: "גברתי, את מרשה לי לגמור?"
הפלוגר נעצר באוויר.
"את לא מסוגלת להתאפק יותר?" - שואלת גבירתה ובקולה מהול שעשוע ואתגר.
"לא, גבירתי. בבקשה, תרשי לי לגמור." - קולה רועד, היא נעה בזהירות רבה על גבי הדילדו, שומרת על הכוס המלאה עד גדותיה שלא תישפך לפני הזמן.
"את מבקשת יפה. אבל אני מחליטה. ואני מחליטה שעוד לא."
עם מילים אלה היא מתרחקת לצד השני של החדר והאישה מנצלת את ההזדמנות ועוצרת לרגע את הגאות והשפל של תנועות האגן שלה. העצירה הזאת תעלה ביוקר, כפי שהיא תגלה ממש בקרוב.
