סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מולים

כשנפתחת הקליפה הקשה מתגלה הרוך הפנימי.
לפני 8 חודשים. 17 באוגוסט 2023 בשעה 20:34

גבירתה נצמדה אליה, עורה החם מנחם, שפתיה עדינות, בידה האחת מוחה את הדמעות והיד השניה... סוף סוף היא מוצאת את דרכה אל בין רגליה. הכוס המיוסר צמא למגע רך, אצבעות מרפרפות על דגדגן, מלטפות את העור הכה רגיש, מעלות הדי כאב אבל בעיקר עונג עמוק, פראי, שעולה ממעמקי היישות כמו גל צונאמי וסוחף הכל בדרכו.
היא גמרה בצעקות, גופה מתפתל, שפתיה צמודות לצוואר גבירתה, שותה את הריח שלה, מאבדת תחושת זמן, מקום, הכל.
גבירתה כיבתה את הדילדו הרוטט.
"את יכולה להוציא אותו, אם את רוצה."
מוט הלטקס המעוצב עזב את הגוף בצליל "פופ" וגבירתה ניגשה לשחרור אזיקי ידיים ורגליים.
"תורידי את הרגליים. לאט."
היא באמת חשבה שתצליח לעמוד, אבל רגליה בגדו בה. גבירתה חיבקה אותה ויחד הן התיישבו על הריצפה.
האישה המותשת הניחה את ראשה על ירכי גבירתה והרגישה את גופה מתחיל להירגע, את השרירים נרפים תחת היד המלטפת.
"תודה."
"בבקשה. היה לך טוב?"
"היה לי טוב. היה לי קשוח וטוב."

JamesLondon​(נשלט) - עוד פוסט נפלא. תודה רבה
לפני 8 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י