לפני 18 שנים. 30 באפריל 2006 בשעה 14:28
הניסיון לאסוף את הזיכרונות שלך ושלי עם אבק השנים הכריעו את האיפוק שליווה אותי במשך היומיים הללו.
אנשים מזדהים, כואבים, אבל זה עובר להם עד שזה דופק בדלתם.
לכאב שכזה אין נחמה, ואין מזור.
והגעגוע מתעצם מיום ליום.