למה הבאתם אותי לעולם?
אם כל הזמן יש רק תלונות?
למה הבאתם אותי לעולם אם אני לא מספיק טובה איך שאני?
למה הבאתם אותי לעולם?
כדי להיות שק תלונות?
שק חבטות?
למה הבאתם אותי לעולם אם אני לא בסדר?
למה הבאתם אותי לעולם אם אני לא פתרון מספיק טוב?
אם אני רק מהווה בעיה?
בעיות.
צרות.
הוצאות.
למה הבאתם אותי בכלל לעולם?
למה אני קיימת בכלל בעולם שלא רוצים אותי בו?
אני לא פלסטלינה.
אני לא חימר.
אני לא מספיק טובה.
לא כמו שאני.
צריך לנפנף בי,
שלמדתי.
שאני עם תואר.
שאני עם משכורת טובה.
ובלי זה..
בלי זה אני לא שווה.
האמת שגם עם זה אני לא מציאה.
אז למה הבאתם אותי לעולם?
למה הבאתם אותי לעולם אם אין לכם כח,
אם לא היה לכם כח?
ללמד אותי.
להכיל אותי.
לקבל אותי.
ולחנך אותי על פי דרכי.
לא היה לכם כח.
לקבל אותי,
לאהוב,
להכיל.
אבל לצעוק ולהתלונן מצאתם כח.
לבוא בטענות.
תמיד יש לכם כח.
למה הבאתם אותי לעולם?
אני לא רציתי להיות כאן בכלל.
לא רציתי.
