אני חכמה מידי בשבילך.
טובה מידי בשבילך.
לא זורמת.
עסוקה ועמוסה מידי בשבילך.
לפנות אליי באמצע העבודה ולצפות שאעזוב הכל ואתעסק בלהתחרמן איתך זאת בקשה מוגזמת מידי עבורי, גם אם התגעגעתי ורציתי שתשלח הודעה.
אני לא בכל מחיר.
אתה לא תקבל אותי בכל מחיר.
גם אם עשיתי הכל.
גם אם באתי עד אליך בעבר.
וירדתי.
וליטפתי.
ונישקתי.
ומה לא.
כל הניסים והנפלאות.
גם אם בלעתי.
גם אם ליקקתי.
היום אני יודעת,
שאני מעל ומעבר בשבילך.
אז תישאר בחסימה הזאת.
תתבשל קצת שם.
מקווה שאשאר מספיק חזקה כמו שאני מתיימרת להיות.
כי כבר היינו בפינג-פונג הזה יותר מידי פעמים.
אבל אמרת שלא אכפת לך.
וגם ככה אין לך שום דבר להציע חוץ מזין עומד.
אין לך שום דבר להציע חוץ מאשלייה אופטית.
אתה משחק פסיכולוגי שאני צריכה להתמודד איתו כל פעם מחדש ולהוכיח לעצמי שהתבגרתי.
גם אם קשה לי להתגבר.
אני לא שלך.
אתה לא שלי.
אתה אפילו לא מכיר אותי.
אין לך מושג עם מה אני מתמודדת.
ואתה לא רוצה שאדע עם מה אתה מתמודד.
אתה רוצה להיות המושלם בעיניי.
לגרוף מחמאות לאגו.
לגרוף חיזורים.
אני האביר השרמנטי.
ואתה הנסיכה המחוזרת.
לא בא לי יותר,
לרפד לך את האגו.
לספר לך מה הייתי עושה אם היית בא.
תישאר שם.
תמצא מישהי אחרת לשחק איתה,
לגמור ולחסום.
תמצא מישהי אחרת לאונן איתה ולא לגמור.
תמצא מישהי אחרת ותספר לה כמה אתה צדיק,
ומתחזק,
עם מלא מטרות.
תספר לה שהחסימה לא אישית.
ותבנה איתה מה שתבנו.
תעזוב אותי בשקט.
צא לי מהטלפתיה.
תישאר חסום.
גם ככה ההתכתבויות איתך נשארות באותו שלב.
כל הזמן.
אז די.