לפני 4 חודשים. 22 ביולי 2024 בשעה 23:06
במקום לכתוב רגע על עצמי בא לי לכתוב עליך.
נזכרת בך.
באיך היית מעשן.
במבט שלך.
בבגרות שלך.
בילדותיות שלך.
בך.
בזה שהיית מופיע פתאום ואומר לי לבוא.
והייתי באה.
לא הייתה מטרה.
לא ביקשתי כלום חזרה.
רק להיות איתך.
רק להיות יפה בשבילך.
אם כבר לחיות אז בשביל הרגע הזה שהיית בא.
ואתה רחוק עכשיו.
וגם אם תכתוב זה לא אותו דבר.
וגם אם תחזור זה לא יהיה כמו אז.
זכרון ישן שצרוב לי במח.
שלנו מאז.
ואיזה קטע שהכרנו בדיוק לפני הצום הזה
יז' בתמוז.
וזה היה לילה לבן.
והלכתי לעבודה יום אחרי.
במקום לכתוב על עצמי אני כותבת עליך.
על איך שגרמת לי להרגיש.
ונשבר לי הלב מלהיזכר.
והדמעות זולגות מגעגוע.
ואני לא רוצה שתופיע.
סתם נזכרתי.
אז כתבתי.
מקווה שטוב לך.
ושתמצא את שתאהב נפשך.
זאת לא אני.
צום מועיל.
ביצ'.
🖤