D

יום הולדת.

אווירת הכי לא יום הולדת שיש.

העברי אמנם.

כזה שאני צריכה להתפלל בו.

אבל אני במיטה.

גוללת על פי דידי ומעלליו.

צופה בשנה לאסון ה-7.10.

והיום שוב היה פיגוע.

ושוב פצועים, ונרצחת.

ושוב הייתי בטלפונים עם הורים.

וכולם רוצים יחס אישי.

והבן של ההיא לא כמו כולם.

ותודה שאני מעדכנת.

אבל אמא אחת אמרה שאני נטפלת.

והיא תתלונן.

אולי הפעם זה יעזור ויפטרו אותי מבלי שאצטרך להתפטר אני.

זה גדול עליי.

אבל יש דברים קשים יותר בחיים.

כמו מוות של קרובים.

ומחבלים.

ועזה וחיזבאללה.

מה אני בכלל מעזה.

להרגיש טיפה של חוסר אונים.

כשאני סה'כ בריאה.

ויש לי עבודה.

ומה אני מאחלת לעצמי לשנה הבאה?

שיחזרו החטופים.

ויכחדו השונאים.

שאני אצליח לקום,

ולהתפלל,

ולבקש.

ולהתחבר לריבון כל העולמים.

אב הרחמים.

לאל מלא רחמים.

💔🖤