אני מנסה למצוא זמן להתפלל ואני לא מצליחה.
הרעש של המטוסים.
העדכונים באינסטגרם.
הטלויזיה.
התאריך הזה.
קשה לי מידי.
לקחת רגע לעצמי.
להתמקד.
לבקש.
אז תשלים את החסר.
את כל מה שאני לא יודעת לבקש.
את כל מה שקשה לי לבטא.
הלב שלי שבור.
כואב.
מצולק.
לא יותר מהמשפחות השכולות.
אבל די.
לא יכול להיות,
שעזה עדיין קיימת.
שלא מחינו את זכר עמלק עד הסוף.
הלוואי והיו מרססים אותם מלמעלה.
את כולם.
לא מעניין אותי החיסולים הממוקדים.
זה עושה לי עצבים בגוף.
חיסול ממוקד בדאחייה שבביירות.
שוב חמ"ל.
שוב דאחייה.
שוב דחייה של מה שצריך לעשות היום ליום הבא.
שוב אזעקות מזדיינות בצפון.
ביבי אין צורך שתחפש שם.
לא תקומה ולא בטיח.
שביעי לעשירי זה מספיק ברור לכולנו.
ההפקרה הקשה הזאת.
ההפתעה הגרועה הזאת.
אני מנחמת את עצמי בזה שזה הסוף.
אנחנו בסוף.
אנחנו לקראת גאולה.
מאמינה או לא מאמינה,
כבוייה או לא.
אנחנו בסוף.
אנחנו בצירי לידה קשים.
אנחנו לקראת ניו בורן.
העולם הזה עוד יגיד לנו תודה.
הוא עוד יעריך את העם היהודי.
אבל מתי אנחנו נתחיל להעריך?
מתי אני אתחיל בכלל?
לאהוב, להעריך, לקבל את עצמי?
אז יאללה.
מומולדת.
אני אכתוב לי איזו ברכה באמצע התאריך ההיסטרי.
היסטורי.
התנכ"י הזה.
אני מאחלת לעצמי,
לסלוח לעצמי.
לקבל את עצמי.
לאסוף את השברים שבי,
שבר ועוד שבר.
ללטף את כל הצלקות שלי.
להעריך את עצמי.
את כל מה שאני עושה.
מאחלת לי להפסיק להעביר על עצמי ביקורת כזו נוקבת.
ללמוד לשחרר, לקבל באהבה,
ובעיקר להגיד תודה.
כמו היהודיה שאני.
נשבעת שזה קשה.
לאחל לעצמי.
אני רגילה לשנוא, לרמוס, להרוס לקלל ולהשפיל עד עפר.
אבל זאת המלחמה שאני חייבת לנצח בה.
אז אני מאחלת לי לנצח,
את כל הראמה הזאת..
את כל ההרגלים האלה שמובילים אותי לתהום החשוכה.
והנה הייתה הרגע אזעקה.
קטעה לי את חוט המחשבה,
בקיצור לא אלאה בפרטים..
כבר שקיעה.
מאחלת לי לקום לתחייה.
או איך ביבי רוצה לקרוא לזה?
תקומה.
שאני אזכה לתקומה.
כולנו.
יחד עם כל העם הזה.
אישית, סוציאלית, בין-לאומית.
ולגבי אותו האחד,
שעוד לא בא.
שיהיה האחד שמתאים לי.
שנהיה טובים אחד לשני,
שיצחיק אותי שיאהב.
ושזה יהיה הדדי.
שהוא יהיה חזק ובריא.
בכל נפשו ובכל גופו.
ונקים ביחד בית נאמן כשר וטוב בישראל.
כי אין לנו ארץ אחרת..
(גם אם היא בוערת)
שנצליח להתחבר בלי מחסומים.
חיבור טוב ונכון כזה.
ונקים פה דור חדש,
טהור ושמח.
וכמובן משיח,
תביא אותו כבר.
הסתבכתי עם כל האיחולים. וגם ככה עד שאני כותבת היום הבא הגיע.
...
💙🖤
