חלמתי עלייך כל כך הרבה בזמן האחרון.
חגים, שבתות.
וזה הרגיש חצי סיוט חצי חלום פסטורלי.
זה הרגיש כמו מנהרת זמן,
לאהבה הלא שפויה הזאת שהייתה לי אלייך.
ובחלומות לא התגברתי.
בחלומות אני אוהבת אותך כמו אז.
בחלומות אני אותה ילדה מאוהבת,
שרק רוצה להיות איתך.
והספקתי כבר להכיר אחרייך.
לאהוב אחרייך.
להתחבר אחרייך.
אבל את לעולם נשארת.
ואני תמיד ארצה לקטוף בשבילך את הירח.
או את השמש.
או כל דבר שתבקשי,
בשבילך אני אעשה הכל.
פאק בסיסטם.
עדיין הלב שלי מרגיש שאת הבנאדם הכי מיוחד שיצא לי לפגוש.
ככה סתם,
את אניגמה שלא הצלחתי לפתור.
את חידה לא פתורה.
את האוצר הכי גנוז.
הכי מצחיקה.
את הכי מיוחדת.
הכי חדה.
הכי מוכשרת.
הכי מושכת שהכרתי.
ואני בכלל לא לסבית.
אני בקטע של בנים.
אבל לא יכולתי שלא לעבור צד בשבילך.
איך אפשר שלא לעבור צד?
זר לא יבין.
עזבי זר.
אני עד היום לא מבינה את האהבה המטורפת הזאת,
שעדיין צפה לי בחלומות.
חלקיקים ממנה.
אנחנו רחוקות היום.
רחוקות מהעין.
רחוקות מהלב.
וטוב שכך.
אבל פתאום צצת,
בקבוצה של.
וביקשת עבור.
ולא יכולתי להתעלם.
וכמה מהר אני רוצה לתת לך הכל.
גם אם זה בתכלס לא בשבילך.
לא ידעתי שאפשר לאהוב לנצח אנשים.
אבל את מעל לטבע.
מעל לזמן.
מעל למרחק.
ואני כל כך דפוקה כשמדובר בך.
כל כך מכורה.
כל כך רוצה חיבוק אחד אחרון.
שכנראה לא יספיק.
כל כך רוצה לתת לך את הלב.
על מגש.
איף.
❤️🖤