סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התחלה חדשה

אחכה לך, אחכה לך בסוף הדרך,
קח את הדימעה את הכאב
לפני 18 שנים. 28 בספטמבר 2006 בשעה 20:30

יודעת שהבטחתי לכתוב היום יותר.
אבל אני עייפה טיכו.
כל הגוף כואב לי.
עמדתי שעתיים עם נעלי עקב אצבע במטבח ובישלתי.
לא הצלחתי לנעול אותם הפוך ולתפקד. הרגשתי שאני
אשבור בצורה הזאת את 2 הרגליים ואני צריכה אותם
תקינות למחר.
בחיים לא הרגשתי כל כך סקסית במטבח. עם גופיית
הג'יפה שלי, בלי חזיה עם תחתונים בלבד ונעלי עקב דק אצבע.
(נעליים ליציאה, אז יש גם אבנים משובצות). מראה קצת
סוריאליסטי הייתי אומרת לאחה"צ יום חמישי של בישול.

מחר ב-8.30 מגיעה אלי מסג'יסטית הביתה. אמרה בשעה
היא תצליח לשחרר אותי. עם כל השרירים התפוסים של
השבועיים האחרונים אם היא תצליח לשחרר אחרי שעה וחצי שפר
מזלה וגורלה.

היה עוד וויכוח על מחר אחה"צ (הרקדה אלא מה).
עייפה כבר והוא לא מוותר. הולכת גם הולכת.

סוף שבוע נעים לכולם.

Whip​(שולט) - סוף שבוע נעים גם לך
נחמד לקרוא את כל המשימות שהוא מטיל עלייך, הבחור יצירתי, אין ספק.

גמר חתימה טובה לך ולו, צום קל אם את צמה,
וכפרי מראש לפחות על חלק מהחטאים שאת הולכת לחטוא בשנה בקרובה,
שלא ייצטברו יותר מדי ליום כיפור הבא.... :)
W
לפני 18 שנים
דלפי דולפת - ושנאמר: "ועוד ידו נטויה". הוא עוד לא אמר את המילה האחרונה. והמשימה האחרונה עדיין לא הוטלה.
לא צמה. מראש מוותרת על העניין. הרי ממילא אני אחזור על חטאי גם כך. את פי קשה לי לסתום. ואת מה שאני חושבת ב-99% כולם יודעים, גם אם הם לא ממש רצו לדעת.
אבל מוכנה לסלוח לכל אלה שמבקשים את סליחתי לקראת יום כיפור.
תומכת בבעלי בצומו הפרטי שלו. מטפלת בילדים, יורדת למטה להשגיח (נשארה רק הקטנה) ונראה לי שבשנה הבאה זה כבר באמת יהיה יום חופש נטו.
ושכחתי. הכנתי את 2 זוגות האופניים של הילדים ליומיים של כיף ביום כיפורים.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י