שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

התחלה חדשה

אחכה לך, אחכה לך בסוף הדרך,
קח את הדימעה את הכאב
לפני 18 שנים. 1 באוקטובר 2006 בשעה 21:40

אבל רק עכשיו נכנסתי וראיתי שהכל חזר לקדמותו. מיום אתמול מנסה אני להכנס וחבלז.
אז עכשיו אני הולכת להשלים את כל אשר היה לי לומר ולא יכולתי.
א.
אז קודם כל למאדאם T, ניני, שילגיה וכל אלה שטיילו בבית בלילה שבין חמישי לשישי בגלל החום (ואותי לימדו שבלילה ישנים, עם לא נענשים).
פקחתי את עיני משנת הלילה בצהרי יום השבת ולא האמנתי לעננות שתפסה את השמים, ורציתי לקוות בשבילכן שלפחות הלילה הזה ישנתן כמו שצריך ולא טיילתן בבית (מילא אני ישבתי חצי לילה בגלל עונש, אבל אתן???!)

ב.
קיבלתי מחברה טובה מתנת יום הולדת 40 מאוחרת. (מלחמה, הראש לא היה כאן, חשבנו עוד בכל זאת לעשות לך משהו וכו', סיבות). נתנה לי טלפון של מסאז'יסטית לתאם עיסוי מתנה ליום הולדת. שבועיים היה המספר בידי, עד שהחלטתי למועד שיהיה הכי מתאים. החלטתי שביום שישי האחרון שהיה שזה המועד האחרון. אחרי הבלאגן של ראש השנה, אחרי התחלת הבישול ליום כיפור, ולפני ההרקדה של שישי (9 שעות של הרקדה), צריכה לשחרר את הכל לפני ההרקדה. להגיע בן אדם חדש לגמרי. הלכו כולם ב-8.00 בבוקר (הילדים לביה"ס הבעל לסידורים). קבענו ל-8.30. שעה וחצ של כיף. שתיתי לי עוד נס קפה לפני, הדלקתי המזגן (שיהיה נעים). העיסוי שקיבלתי הוא מן שילוב של כמה סגנונות של עיסויים. השלב ההתחלתי היה שהיא כיסתה אותי בסדין מהצואר למעלה כולל כתפיים ועד כפות הרגליים כולל. הידקה את הסדין, והתחילה ללטף ללחוץאת כל הגוף העטוף ולנסות להרגיש מה ואיפה תפוס וכואב. בשלב הזה חום הגוף שלי קפץ בכמה מעלות. עוד אף פעם לא נעטפתי בניילון בגוף, אבל התחלתי לחוש בכאילו. אני אפילו לא יודעת אם זה מתקרב לזה אבל זה הרגיש כאילו בחזרה בבטן. מן משהו שעוטף ודואג לך נורא.
אחרי שעה וחצי של לחיצות עיסוי ושחרורים קמתי, ובאמת הכל היה משוחרר. הצוואר, התוסיק, הרגליים, כל האזור של בית החזה. מההרקדה חזרתי כשהכל תפוס חזרה, על כפות הרגליים לא יכולתי ללכת, השרירים של הרגלים והטוסיק נתפסו בייתר שאת. ב-אחת בלילה דידיתי לי אחרי מקלחת כואבת עיפה למיטתי שחיכתה לי. חושבת כבר על הפעם הבאה שהיא תבוא.

Madame T​(שולטת) - נדודי שינה יש לי גם ככה מדי פעם, בלי קשר לחמסין דווקא... אבל בימים האחרונים בגלל החופש ישנתי יחסית יותר זמן.
כייף לך, נשמע שהיה לך מסג' טוב. המלחמה לא היה זמן נוח לעשות כל מיני דברים, למרות שמסג' זה בטוח דבר נעים ומרגיע. ועל זה נאמר, טוב מאוחר מאשר אף פעם...
לפני 18 שנים
דלפי דולפת - למה נדודי שינה? עוד לא היגעת לגיל המתאים להתחיל בכך.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י