לפני 18 שנים. 22 באוקטובר 2006 בשעה 21:21
הקלות שקיבלתי ממנו את השייכות שלי אליו היתה ובאה אלי בהפתעה. הייתי בטוחה שאצטרך לעבור עוד הרבה עד שאקבל את הרשות להוסיף את האות "י" הנכספת אחרי האות "נ". זה בא לי כל כך מהר וכל כך בקלות. באותה הקלות שהוא נתן, באותה הקלות הוא לקח אותה. אות כל כך קטנה ומשמעות כל כך גדולה.
עכשיו אני עוברת משימות הרבה יותר קשות ומורכבות כדי להחזיר את השייכות אלי. הייתי בטוחה שבסוף השבוע ה"י" חוזרת אלי. היום הוא "שמח להודיע לך שעדיין אין לך את השייכות שלי". נראה מקווה שאולי מחר. מה שבטוח יש לי עוד את כל השבוע להחזיר את זה אלי.
כנראה מה שאשיג הפעם בעמל רב, אדאג לשמרו מכל משמר.