שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

התחלה חדשה

אחכה לך, אחכה לך בסוף הדרך,
קח את הדימעה את הכאב
לפני 18 שנים. 22 באוקטובר 2006 בשעה 21:30

אחרי חודש וחצי מתחילת השנה התקיימה בחטיבה אסיפת הורים.
דיברו באופן כללי על ביה"ס, על הכללים, והשקיעו דיבור וזמן על הגבולות שיש להציב בפני הילד. גבולות מאוד ברורים, שהחורג דינם כמעט כדין מוות. לא מצאתי בשום מקום חוץ מאשר בבלוג של עמק יא ירוק גבולות מאוד ברורים ומדוייקים, שמי שיעבור אותם או מעליהם, יימצא את עצמו בתווך סכנת מוות מיידית ומוחלטת. רבאק, מערכת החינוך שלנו, להרגע, הם רק עלו לחטיבה תירגעו. תנו להם להכנס בנחת, תרגיעו, גם ככה הלחץ הברומטרי שלהם בשמיים.
אחד ההורים שאל למה לא היה תרגיל ירידה למקלטים? שאלה במקום. התשובה של המורה היתה שיש 3 מקלטים בבי"הס. 700 תלמידים. ביה"ס לא ערוך לתפקד במצב של מלחמה. קמה מהומה, הכיצד לא חשבה מדינת ישראל לפני 10 שנים כשהקימה את ביה"ס לבצר אותו במקלטים. מי חשב על זה?! כולנו היינו השנה מופתעים. 5 דקות הם לא הפסיקו להתווכח למה אין מקלטים. תגידו נפלתם על השכל? למה כשנהיה עוד במצב כזה מישהו ישלח את הילד שלו ללמוד????!!!
יש את כל ההורים הפלצניים, כשמתחילים לדבר על תקציב ביה"ס באופן כללי, וזורקים שעדיין לא גובש רעיון זה או אחר, וצריכים לראות מבחינת התקציב. צועקים כל אותם ההורים "אבל שילמנו". בכלל גביית כספי וועד כיתה זה הדבר הכי מבאס. 100 שקל מחורבנים וסוחבים אותך כל השנה. למה מה תעשה איתם?? מה זאת אומרת, קניות לשישבת.
השנה פרשתי מכל הוועדים. נותנת לאחרים קצת לעבוד. שנת שבתון. נראה לי כייף, בספק אם אחזור לתפקד כחברת וועד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י