התחלה חדשה

אנחנו מכירים כבר שנה. חצי שנה אחרונה ממנה מקולרת אליך. אתה אדוני.
חצי שנה ראשונה של היכרות וניסיונות לפגישות שבוטלו מכל מיני סיבות. ניסיונות
ללמד על שליטה מנטלית. ניסיונות של לימוד אהבת הכאב וההתמכרות אליו.
וחצי שנה שניה של למידה על שליטה פיזית ומנטלית חזקה.
היו הרבה דברים שעשית והורית שאמורים להיות משפילים, אבל איכשהו
תמיד התגברתי עליהם. עקפתי אותם במציאת פתרונות כדי שזה לא ישפיל.
כדי שזה יראה וירגיש לי, כאילו עבר לידי. לא ממש חדר דרכי.
ידעתי שיש לך עוצמות. שעדיין לא ראיתי,הרגשתי והיכרתי אפילו מחצית מהן. האיפוק
שלך הוא משהו שראוי להערצה.
בשבוע האחרון שחררת מעצמך קצת את הרסן. פעמיים במהלך הסשן האחרון גרמת
להשפלתי, הצחוק שתמיד מלווה אותי ועוזר לי להתגבר על כל מיני דברים, לא עזר במקרה הזה. הוא זה שהיה לי הפעם לזרע.
הדאגה שלך לשלומי מהסשן הקודם, לא היה קיים הפעם. או לפחות לא הראת אותה.
לא יודעת עדיין איך לעכל את זה, לא יודעת מה לעשות עם זה ואיך להמשיך הלאה עם
התחושות המלוות אותי.