התחלה חדשה

חיכיתי כבר בקוצר רוח לפגישה ביננו. הגעגועים תכפו חזק. אתה ידעת את זה. אילוצים מהעבודה הביאו אותי למרכז ולתאום הפגישה איתך.

עוד כשנכנסתי לרכב צחקת עלי. ושאלת כמה אני מתגעגעת. אז השמעתי לך כמה אני מתגעגעת (ג,ג,ג,ג,ג,ג,ג,ג,ג). הודעת לי שאתה במצב רוח של להפוך אותי לאדומה. אני לא חוזרת לבנה הביתה כשם שהגעתי. אם הייתי עד עכשיו בלחץ מתון, זה התחיל להיות שוב לחץ לוחץ.

הגענו לסטודיו. משום מה היה לי קר שם. אחרי שסגרנו את הדלת והדלקנו את החימום תפסת אותי וחיבקת אותי. "תראי לי כמה התגעגעת אלי| אמרת. התחבקתי ונצמדתי אליך. נושמת אותך ומנסה להדביק את הריח שלך אלי כמה שיותר. הידיים שלך התחילו לטייל לי על הגוף. הידיים שלי לאט לאט יורדות מהכתפיים שלך, כאילו לגונן. יודעת שתכף תבוא המכה הראשונה, לא יודעת איפה. רוצה להעלות שוב את הידיים למעלה ולהצמד שוב.

אתה לוקח אותי לחדר הפנימי, מעמיד אותי עם הפנים לצלב, "תחזיקי את הברזלים" והכל קפו שם. אתה מתחיל שוב לטייל עם הידיים על הגוף, והידיים מתחילות להספינק את התחת שלי. על הג'ינס זה עדיין לא נורא. עוד עומדת בזה. הידיים שלך תוך כדי נדחפות פנימה למכנסיים, בודקות את הכוס עם הוא חלק למישעי. כן הוא חלק אתה מאשר. הידיים בכוס, בתחת, צובטות וממששות את הבשר.

טוב קדימה תתפשטי, מתחילים בעבודה. אתה עכשיו קושר אותי לצלב עם הגב אליו. "תשמרי על האמצע אני עכשיו מותח וקושר אותך". לפיטמות ישר מוצמדות אטבים. ואתה מתחיל ללטף לי את העור עם שוט זנבות יחסית רך. על השדיים, הכוס כפות הידיים שלך נוחתות עלי מידי פעם. מבקשת לשחרר את הידיים. המתיחה עם האזיקים מכאיבה לי ועוצרת לי את הדם. אתה משחרר את הידיים והופך אותי עם הפנים לצלב.

עכשיו הגב עם הישבן שלי מופנה אליך. הידיים שלך מספינקות לי את התחת. ואני לא עומדת בזה. אני משחררת צעקות על ימין ועל שמאל. אם בפעם הקודמת הצלחתי להחניק את הצעקות ולא לתת לכם את ההנאה בלשמוע אותי צועקת, הפעם לא יכולתי. בכמה מכות הצלחת להאדים את עורי. התחלת עם שוט הזנבות הרך, הצלפת בכל הגוף, בתחת בגב, בכוס, בשדיים, רגליים, כל פעם עברת לשוט זנבות חזק יותר עד שמצאת את מחבט הנעל. איתו כבר חגגת על כל הגוף. מנסה למצוא דרך באיך לקשור אותי ולהעלות אותי למעלה. פתאום אתה אומר מצאתי, ואני חושבת על האנקול בשר שראיתי בתמונות. לא פחות ולא יותר אתה בא אלי עם האנקול הזה. מה שהוציא משנינו קולות צחוק מרובים. בשלב מסויים מצאת את המקלות. והתחלת לנסות עלי אחד אחד ואת הסימן שכל אחד משאיר. ומי יותר טוב מהם. זה היה עבורי כבר מעל ומעבר.

שחררת אותי והפכת אותי שוב עם הגב לצלב. קושר שוב. משחרר את האטבים מהפטמות. כל עוד שהם היו על הפטמות לא הרגשתי אותם. ברגע ששחררת אותם הכאב היה עצום. הרגעת כל פטמה. כבר הייתי בשלב שידעתי שרמת הכאב שאני מסוגלת לשאוף לאותו היום שואפת ל-0 אחד גדול. כל מכה שלך זה יהיה מעל ומעבר למה שאני אוכל לסבול.

שחררת אותי מכל האזיקים וחזרנו לחדר הגדול. נשכבת על המיטה, וביקשת שאתחיל לפנק את כפות רגליך.

המשך יבוא