התחלה חדשה

כן, התגעגעגעגעגעגתי המון זמן. הרבה זמן לא יצא לשנינו להפגש.

אבל מראש לוקחים את כל הדברים האלה, כשמדובר בשניים נשואים+משפחות ומחוייבויות שלא קשורות בנו + מרחק של צפון ומרכז. אי אפשר להתקשר ולהגיד עוד רבע שעה, חצי שעה או שעה. זה מצריך יותר מחצי יום. אבל בסופו של דבר זה היגיע.

ההתרגשות ליום של מחר, לפגישה, למה שהולך לקרות (משהו שידוע רק לך ולא לי). העליה לרכבת, ולצפות ששום דבר לא יעכב בעדה, הכנת כיסוי התחת, והידיעה שכיסוי התחת הולך לתת לך מנה על ההדרדרות שלך. רוצה לדעת מה עובר עלייך, למה התחלת בכלל עם זה, ואין לי ראש בכלל להסביר לה למה. היא ממילא לא תבין. רק השאלה את מוכנה לתת את הכיסוי הזה או לא. כן אני אתן לך אותו, אבל את חייבת לי הסבר. בסדר ההסבר יגיע, למרות שאני יודעת שאת בתוך ליבך כבר מלאה בשאת נפש על המחשבה לאן התדרדרה אותה חברה שלך, שבמשך 40 שנה הלכה בתלם ולא סטתה ולו לרגע אחד ימינה או שמאלה, גם כשהיא היתה בדירה שכורה לא חגגה כמו כולם. כן דווקא עכשיו נשואה +שני ילדים, התחילה להתפזר לכל הצדדים, ומבחינתך היא מתפרקת לך מול העיינים.

לדעת אדוני, שאתה מחכה לי שם בתחנת הרכבת, ומשם אנחנו נפליג לנו אל מחוז חפצינו להעביר כמה שעות שקטות, רק אני ואתה. היגענו לאותו מקום, והתמרחתי עליך עוד בעמידה, כשאתה לוחץ לי את הפטמות עד דק. כשאתה הורדת בנון שולנטיות את החגורה והמכנס שלך, אני פשוט נפלתי למיטה פשוקת איברים, עברו שניות מהרגע שנשכבתי ועד שהתחלתי להרגיש את הצלפות החגורה שלך על ישבני הקט, הרגליים והגב. לא ספרתי ולא צעקתי, רק רציתי להרגיש. אט אט ההצלפות פסקו, התפשטת עד לתחתוניך ונשכבת לצידי, לא הייתי צריכה יותר מידי כדי להתכנס בתוכך, ולהתחיל להסניף אותך, ולנסות להדביק את ריח גופך אלי.

תפנקי אותי. אין בעיה אדונילי יקירילי, הרי לזאת נפגשנו היום. התפשטתי גם אני ונעמדתי על 4 מעליך, בעודך שרוע זרוק איברים על המיטה. מנסה להעביר בך צמרמורת עם ציפורני במקומות רגישים שכל אדם כבר מזמן היה דבוק על התקרה, ואתה רק שוכב לך רגוע. התחלתי ללקק את כולך מלמעלה ועד למטה, בדרך למטה נפגשתי בבד המחוספס של תחתוניך, ושאלתי את רשותך האם אפשר להורידם. תנסי ותראי מה תהיה התוצאה. מצד אחד התשוקה להרגיש את כלי תפארך בפי ומצד שני הפחד מהתגובה של הצפוי לקרות. התשוקה עלתה על הכל, ותחתוניך הוסרו כלאחר יד. באמצע הליקוק והמציצה של הזין האציל שלך, תפסת שוב את הפטמה ומחצת אותה, ואת ראשי דחפת עד לשורש איברך הזקור. וכך הלוך וחזור, משחרר ושוב דוחף את הראש עד הסוף. לבסוף המשכתי עם לשוני ושפתי לטעום את גופך, הביצים היו בפי, לשוני ניקתה אותם היטב ואת שביל הגישה אל חור ישבנך. המשכתי את מסעי על גופך עד לכפות רגליך, כל אצבע או שתיים זכו לנקיון מושלם בפי.

כשכרעתי ברך לפני המיטה, על מנת לסגוד לשתי כפות רגליך תפסת את שערי הפכת אותי והושבת אותי על הרצפה, כשגבי אליך ואתה מעלי. שתי ידי מוחזקות, ואתה מצליף סטירות על שתי שדי הלבנות, מה שהאדים אותם במהירות שיא. אם יכולתי קודם לסבול את הצלפות החגורה, זה היה משום מה מעל יכולתי (ברכבת בחזרה כבר ידעתי למה). קמת מעלי והובלת אותי בשערותי בעודי על 4 ברחבי החדר, ומוריד את ראשי אל אצבעות רגליך לנשקם.

קדימה לכי למלות את הג'קוזי במים. ציווית ונשכבת בחזרה במיטה, חוזרת אליך ושוב ממשיכה לנקות את כולך בלשוני ובפי. בואי אני צריך להשתין. הולכים לשירותים, תמצצי קופה, מוצצת בלי יותר מידי התמהמויות, ואז בלי הכנה מוקדמת, אתה הופך אותי עם הגב אליך ומכופף אותי כשישבני זקור כלפיך ומנסה לחדור אלי לתחת. זה כואב. מבקשת KY. לא! אתה אומר. תרגישי אותו בלי כלום. ככה כמו שהוא. תמצצי ותרטיבי אותו טוב. את תהיה הסיכוך של עצמך. בסוף אתה חודר עם כולו פנימה אלי, הכאב והתענוג מתמזגים להם ביחד, ומה שאני יודעת זה, שאני לא רוצה שזה ייגמר מהר. רוצה אותך שם בפנים, בחור של התחת שלי, עם כל הכאב והלחץ.

כשזה נגמר אנחנו נכנסים לג'קוזי, להרגע קצת. מגלים שמילאנו יותר מידי מים, והקצף והמים גולשים החוצה. מורידים קצת את מפלס המים. וממשיכים לשבת ולדבר ולקשקש בעינייני דיומא. אתה יוצא ומשאיר אותי שם לבד. (בסדר ג'קוזי, אבל משעמם לבד). יוצאת אחריך לחדר ומגלה שכמעט כל החדר מוצף, מנסה ללכת וכל צעד שני כמעט מחליקה. שבי על המיטה ואל תלכי, אין לנו ביטוח למקרה שמישהו מאיתנו יישבור לעצמו משהו.

מרגע זה ואילך, איפה שיכולת להשאיר סימן השארת, על שתי השדיים שלי השארת שתי כפות עצומות ואדומות, מזכרת מכפות ידיך, סימני כפות ידיך הושארו על ישבני, גבי, רגלי, לאחר מכן התווספו להן גם הצלפות החגורה. כשבאנו לצלם את הסימנים, גילינו לתדהמתינו ששום כפה לא נשארה בשלמותה כפי שהיא ניתנה. הסימנים הלכו וגוועו להן.
ובסוף כשהתלבשנו כדי לצאת, לא יכולת להפסיק ולהתגרות בי, בעודי מתלבשת התחלת לבעוט בישבני, ספגתי וספגתי עד שלא יכולתי כבר לעמוד בהתגרות המכוונת הזאת, ושלחתי לכיוון ישבנך בעיטה הגונה, דבר שזיכה אותי לעוד 10 הצלפות עם החגורה, כשאני סופרת כל אחת ואומרת תודה רבה לך אדוני היקר.

וכך נסעתי לביתי הקט עם מעט סימנים, שעד הגיעי לביתי נעלמו לגמרי, את חור ישבני מרגישה אני עד עכשיו, והריח שלך נישא באפי, דבוק לשערותי, גופי ובגדי (הסבון של הג'קוזי לא יכול היה לגבור על זה).

תודה על הכל אדונילי יקירי

ממני הקופה (זונה) שלך